איך להבין Shot Chart? מדריך למפת הזריקות ב-NBA

כל זריקה ב-NBA מתועדת עם מיקום מדויק על המגרש, וכשמניחים אלפי זריקות כאלה על תרשים אחד מקבלים Shot Chart: מפה שמראה בבת אחת מאיפה שחקן או קבוצה זורקים, כמה ובאיזו יעילות. מי שיודע לקרוא אותה מבין בשניות למה סטף קרי חי מעל קשת השלוש, דמאר דירוזן מהמיד-ריינג' ורודי גובר מתחת לסל, ומה זה אומר על הערך של כל זריקה. אבל המפה גם מטעה: בלי ממוצע ליגה להשוואה, בלי לבדוק כמה זריקות עומדות מאחורי כל צבע, או כשמבקשים ממנה לענות על מה שהיא לא מודדת. במדריך נסביר מה זה Shot Chart, איך הוא בנוי ואיך קוראים אותו, נבחן דוגמאות אמיתיות מהאתר ונראה מתי כדאי להסתמך עליו ומתי לא.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 7 באוקטובר 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?

מהו Shot Chart?

Shot Chart (מפת זריקות) הוא תרשים של מגרש כדורסל שעליו מסומנות זריקות לפי המיקום שבו נזרקו, ובדרך כלל גם אם נכנסו או החטיאו. הנתונים מגיעים מתיעוד של כל זריקה: קואורדינטות על המגרש, אם הזריקה נכנסה, סוג הזריקה והמרחק מהסל. לפי NBA.com, המטרה היא להראות איפה שחקנים וקבוצות יעילים ביותר ביחס לממוצע הליגה.

יש שלושה סוגים עיקריים. מפת נקודות מציבה נקודה לכל זריקה: ירוק לפגיעה ואדום להחטאה. מפת חום לפי אזור צובעת כל אזור לפי אחוז הקליעה בו. והסוג המתקדם מחלק את המגרש לתאים קטנים בהרבה. באתר יש את שני הראשונים: בעמוד של כל שחקן, בלשונית "סטטיסטיקה", בקטע "מפת זריקות היסטורית".

הסיבה שזה כלי כל כך שימושי פשוטה: זריקה אחת שווה 2 או 3 נקודות, אבל הסיכוי לקלוע משתנה מאוד לפי המקום. Shot Chart הופך את זה לתמונה אחת ומפריד בין שתי שאלות שונות: איפה שחקן בוחר לזרוק (בחירת זריקות) ואיך הוא קולע משם (ביצוע).

איך Shot Chart בנוי: המגרש, האזורים והצבעים

האזורים נגזרים מהקווים שעל הפרקט. לפי חוקת ה-NBA, קשת השלוש נמצאת 23 רגל ו-9 אינץ' (כ-7.24 מטר) מהסל בראש הקשת, ובפינות היא קרובה יותר, 22 רגל (כ-6.7 מטר), כי הקו הישר עובר 3 רגל מקו הצד. האזור המוגבל הוא חצי עיגול ברדיוס 4 רגל (כ-1.2 מטר) מהסל, וקו העונשין נמצא 15 רגל מהלוח. מכאן נולדים ששת האזורים שבאיור.

NBA.com מוסיפה אזור שביעי, חצי מגרש מלא (Backcourt), שמיועד בעיקר לזריקות ייאוש בסוף רבע, ולכן לרוב מתעלמים ממנו בניתוח. גם הצבעים עוקבים אחרי כלל: ב-NBA.com ירוק הוא מעל הממוצע, צהוב הוא סביב הממוצע ואדום מתחתיו. באתר הצביעה היא ירוק לאחוז קליעה גבוה ואדום לנמוך, ומתחתיה טבלה עם ההפרש מול ממוצע הליגה בנקודות אחוז.

איך קוראים Shot Chart: שלושה שלבים

הטעות הנפוצה היא להתחיל מהצבעים. סדר הקריאה הנכון הוא ההפוך, ומתחיל במספרים:

1. איפה הזריקות? הסתכלו קודם על ההתפלגות, לא על הצבע. שחקן ש-56% מהזריקות שלו מגיעות מעל קשת השלוש הוא שחקן אחר משחקן ש-49% מהזריקות שלו מגיעות מהמיד-ריינג'.
2. כמה זה יעיל מול הממוצע? אחוז קליעה לא ניתן להשוואה בין זריקת 2 לזריקת 3, ולכן מכפילים בערך הזריקה ומקבלים נקודות לזריקה (PPS). שלוש מעל הקשת שנכנסת ב-35.9% שווה 1.08 נקודות לזריקה, אבל מיד-ריינג' שנכנס ב-42.1% שווה רק 0.84.
3. כמה זריקות עומדות מאחורי הצבע? אזור עם 25 זריקות נראה צבעוני, אבל כמעט לא אומר דבר. עם קליעה של כ-39%, טעות התקן על 25 זריקות היא כ-10 נקודות אחוז, כלומר הטווח המקובל הוא כ-19 נקודות אחוז לכל כיוון. רק מאות זריקות באזור מחזירות תמונה יציבה.

כדי לבצע את השלב השני צריך בסיס להשוואה. הטבלה מציגה את ממוצע הליגה במאגר הזריקות של האתר (2003/04-2024/25, כ-570 אלף זריקות), כולל נקודות לזריקה בלי עונשין:

שלושה דברים בולטים בטבלה. האזור המוגבל הוא הזריקה הטובה בהרבה. שלוש מהפינה (כ-38.9% משני הצדדים, כ-1.17 נקודות לזריקה) יעילה יותר משלוש מעל הקשת, כי היא קצרה בכ-1 רגל ו-9 אינץ'. והמיד-ריינג' הוא הזריקה הפחות יעילה בממוצע, גם מהצבע וגם מהשלוש. זה הבסיס לכך שקבוצות ירדו ממנו, כפי שמפורט במאמר על מהפכת השלוש.

דוגמאות וניתוחים: שלושה Shot Charts מהאתר

נשווה שלושה שחקנים עם פרופילים שונים לחלוטין. הנתונים הם הזריקות שהאתר מציג לכל שחקן, עד 1,000 זריקות מהמאגר ההיסטורי, ולכן הם מדגם ולא סיכום של עונה מלאה. בכל אזור מופיע אחוז הקליעה, ומתחתיו מספר הזריקות:

סטף קרי: נפח גבוה ממקום אחד

סטף קרי זורק 55.8% מהזריקות שלו מעל קשת השלוש (555 מתוך 995) וקולע 39.3% מהן, כ-3.4 נקודות אחוז מעל הממוצע. התוצאה: 1.14 נקודות לזריקה מול 1.07 בממוצע. הוא מעל הממוצע בארבעה מתוך ששת האזורים, והסיפור המרכזי הוא שהוא מחזיק גם נפח גבוה וגם יעילות, שילוב נדיר. הפינה הימנית היא הזהירות הנדרשת בקריאה: 52.0% נראה מרשים (+12.8 מול הממוצע), אבל זה 13 מתוך 25 זריקות בלבד, ובפינה השמאלית באותו מדגם הוא קלע 36.6% מ-41. הפער בין שתי הפינות הוא בעיקר רעש סטטיסטי, כמו שהוסבר בשלב השלישי.

דמאר דירוזן: ביצוע יוצא דופן באזור פחות יעיל

דמאר דירוזן הוא ההפך המוחלט. 49.2% מהזריקות שלו הן מיד-ריינג' (491 מתוך 997) ורק 19.0% שלשות. מה שמעניין הוא שהוא קולע ממנו 47.3%, כ-5.2 נקודות אחוז מעל ממוצע הליגה, ובצבע (מחוץ לאזור המוגבל) 54.5%, כ-10.4 נקודות אחוז מעל. בשלוש, לעומת זאת, הוא מתחת לממוצע בכל שלושת האזורים. כלומר כמעט מחצית מזריקותיו נלקחות מהאזור שבו הערך הממוצע של זריקה הוא הנמוך ביותר בליגה, 0.84 נקודות.

התוצאה הסופית: 1.05 נקודות לזריקה, כמעט בדיוק ממוצע הליגה (1.07). כלומר הוא קולע מעל הממוצע בכל שלושת אזורי השתיים, ובכל זאת התפוקה הכוללת שלו מהשדה אינה מעל הממוצע, כי הזריקות שהוא בוחר שוות פחות מלכתחילה. זו דוגמה קלאסית להבדל בין ביצוע, שהוא מעולה, לבין בחירת זריקות, שהיא יקרה.

זה גם מה ש-Shot Chart לא מראה: עונשין. שחקן שמגיע הרבה לקו יכול להיות יעיל יותר ממה שהמפה מרמזת, ולכן אסור להסיק ממנה לבדה שדירוזן הוא שחקן "ממוצע". כדי לראות את התמונה המלאה משלבים אותה עם מדד יעילות כולל, כמו ⁦eFG%⁩ או ה-True Shooting.

התובנה הפרקטית: כשרואים אזור ירוק גדול, שואלים אם הוא גם גדול בנפח וגם בערך. ירוק במיד-ריינג' הוא ביצוע טוב על זריקה שהמערכת שמה במחיר נמוך, ולכן שווה לבדוק אם שחקן כזה יהיה טוב יותר בתפקיד שבו חלק מהזריקות האלה מתחלפות בזריקות קרובות לסל. לכן ב-Shot Chart כדאי תמיד לבדוק שני דברים יחד: כמה זריקות נלקחות מכל אזור, וכמה כל אחת מהן שווה בנקודות.

רודי גובר: הזריקה הכי יעילה, אבל לא בהכרח השחקן

רודי גובר לוקח 83.6% מהזריקות שלו באזור המוגבל (835 מתוך 999) וקולע 73.9%, מה שמוביל ל-1.32 נקודות לזריקה, הגבוה מבין השלושה. אבל המפה אינה מראה כמה מהזריקות האלה הן הטבעות ולייאפים שחברים לקבוצה יצרו עבורו, כלומר כמה מהערך נובע מהמסירה ולא מיצירה אישית. והמיד-ריינג' האדום (0% מ-15 זריקות) אינו אומר שהוא "גרוע" משם: הוא כמעט לא זורק משם, ו-15 זריקות אינן מדגם.

Shot Chart ברמת קבוצה: יוסטון 2018/19

גם קבוצה אפשר לקרוא כמו שחקן, והמקרה הקיצוני ביותר בעידן המודרני הוא יוסטון רוקטס של ג'יימס הארדן ב-2018/19. לפי Basketball-Reference, היא ניסתה 45.4 זריקות שלוש למשחק, מול ממוצע ליגה של 32.0, ו-51.9% מכלל הזריקות שלה היו שלשות, לעומת 35.9% בממוצע. בצד השני של המפה: רק 7.5% מהזריקות היו מ-10 רגל ועד קשת השלוש, לעומת 18.8% בממוצע הליגה.

במפת הנקודות של קבוצה כזו רואים טבעת צפופה ליד הסל, ענן סביב קשת השלוש ומרכז כמעט ריק. זה בדיוק מה שהנתונים מניבים: הקבוצה נטשה את הזריקה הפחות יעילה. ההבדל מול היום מעניין: בעונת 2025/26 חלק השלשות מכלל הזריקות נע בין 39.4% אצל הלייקרס ל-48.7% בשרלוט, כך שגם הקבוצה המתונה ביותר היום זורקת יותר שלשות מהממוצע של 2018/19 (35.9%).

מה מלמד Shot Chart מתקדם?

הצעד הגדול הראשון קדימה בא מהאקדמיה. ב-2012 הציג קירק גולדסברי בכנס MIT Sloan את המאמר CourtVision, שחילק את המגרש ל-1,284 תאי קליעה במקום אזורים רחבים ובדק כ-700 אלף זריקות מ-2006 עד 2011. הוא גם הציג את מדד ה-⁦Range%⁩, כמה מהמגרש שחקן מסוגל לקלוע ממנו בצורה אמינה, ולפי הממצאים סטיב נאש וריי אלן היו בעלי הטווח הרחב ביותר בליגה.

הצעד השני בא עם נתוני המעקב. מאז 2013/14 ה-NBA מתעדת גם את המרחק של השומר הקרוב ביותר ברגע הזריקה, בארבע קטגוריות: צמוד מאוד (0-2 רגל), צמוד (2-4), פתוח (4-6) ופתוח לגמרי (6 רגל ויותר). שתי שלשות מאותו מקום, אחת פתוחה לגמרי ואחת תחת לחץ, הן זריקות שונות לחלוטין, ושום Shot Chart בסיסי לא מבדיל ביניהן.

הצעד השלישי הוא להוסיף למפה את סוג הזריקה: זריקת קליטה וקליעה לעומת זריקה אחרי כדרור, כמה זמן הכדור היה ביד השחקן, והאם הזריקה נוצרה בעזרת מסירה. לפי חוקרי USC שפיתחו את המודל של Second Spectrum, מכאן נולד qSQ (Quantified Shot Quality): האחוז הצפוי מזריקה נתונה אם היא הייתה נזרקת על ידי שחקן NBA ממוצע.

ההפרש בין האחוז בפועל לאחוז הצפוי נקרא Shot Making: מדד לכך שהשחקן קולע יותר ממה שהזריקה "אמורה" לתת. כך אפשר סוף סוף להפריד בין שחקן שמקבל זריקות טובות לשחקן שמצליח להפוך זריקות קשות לטובות, וזה בדיוק ההבדל בין בחירה לביצוע שהמפה הבסיסית רק מרמזת עליו. בשני המקרים המטרה זהה: לתת לצופה מספר שמתאר את איכות הזריקה עצמה, ולא רק את תוצאתה.

מה אפשר ללמוד מזה בפועל:

• על הגנה: Shot Chart של היריבות מראה איפה ההגנה מוותרת על זריקות. הגנת Drop, לדוגמה, נוטה לתת מיד-ריינג' (ראו סוגי ההגנות).
• על התאמה: סנטר שחי מתחת לסל זקוק לשחקנים שפותחים את המגרש, ושחקן קליעה מהפינה שווה יותר בקבוצה שיוצרת לו זריקות.
• על התפתחות: השוואת מפה של שתי עונות מראה אם שחקן צעיר הרחיב את הטווח, או אם שחקן מבוגר נסוג אל הצבע.
• על מזל: שחקן שהצבע שלו חם אבל הזריקות שלו הן פתוחות לגמרי עשוי לחזור לממוצע, ולהפך.

מתי כדאי להסתכל על Shot Chart, ומתי אין לו השפעה?

מתי היא מועילה

• כשבודקים פרופיל של שחקן חדש או שחקן שמחליף תפקיד, כדי להבין איפה הוא חי על המגרש.
• אחרי טרייד או החתמה, כדי לבדוק אם השחקן מתאים לסגנון הקבוצה.
• כשרוצים להבין סיבה לרצף חם או קר: האם הזריקות השתנו, או רק הפגיעות?
• כשבוחנים את ההגנה של קבוצה דרך הזריקות שהיא מאפשרת.
• כשמשווים את אותו שחקן בין עונות, או שני שחקנים בעלי תפקיד דומה.

מתי אין לה כמעט השפעה

• במשחק בודד או בכמה משחקים, כשיש בכל אזור כמה זריקות ספורות בלבד.
• כשמשווים שחקנים בתפקידים שונים לגמרי, כמו רכז וסנטר, כי ההתפלגות שלהם נקבעת מהתפקיד ולא מהכישרון.
• כשהשאלה היא על ערך כולל: עונשין, מסירות, איבודי כדור והגנה לא מופיעים על המפה.
• כשחסר בסיס להשוואה: מפה בלי ממוצע ליגה היא רק תמונה.
• כשמסקנה מבוססת על ממוצע ליגה היסטורי: הבסיס באתר הוא ממוצע של 22 עונות, ובתקופה הזו הליגה עברה משלשות מעטות לרבות.

טעויות נפוצות בקריאת Shot Chart

1. לקרוא את הצבע ולא את המספר. אותו גוון אדום יכול להיות 0 מ-2 או 40 מ-120, ושני המקרים שונים לחלוטין.
2. לשפוט שחקן לפי אזור אחד. גובר "גרוע" במיד-ריינג' ו"מושלם" ליד הסל, ושניהם נובעים מהתפקיד שלו.
3. להתעלם ממי יצר את הזריקה. אחוז גבוה ליד הסל אחרי הטבעה ממסירה אינו אומר שהשחקן יוצר לעצמו, וקליעה בקשיים אחרי כדרור שווה יותר מאותו אחוז בזריקה פתוחה.
4. לבלבל בין תדירות לכישרון. נפח גבוה באזור לא אומר שהשחקן טוב בו, אלא שהוא נבחר להיזרק משם.
5. לשכוח ששלוש אינה כמו שתיים. אזורים צריך להשוות בנקודות לזריקה, ולא באחוזים.

איך בודקים Shot Chart באתר?

נכנסים לעמוד של כל שחקן, פותחים את הלשונית "סטטיסטיקה" וגוללים אל "מפת זריקות היסטורית". שם יש שתי תצוגות: מפת נקודות, ו"מפת חום מול ממוצע ליגה" שמציגה את האחוזים, את מספר הזריקות ואת ההפרש מול הממוצע. אפשר ללחוץ על אזור כדי לבודד אותו, ואפשר גם לבחור כמה אזורים בו-זמנית. בדף השוואת שחקנים ובדף השוואת קבוצות אפשר לראות את אותה השוואה לשני שחקנים או שתי קבוצות במקביל.

המסקנה הכללית: Shot Chart מראה איפה, לא למה. הוא עונה היטב על "איפה שחקן זורק ובאיזו יעילות", וגרוע ב"מה הוא שווה לקבוצה". לתשובה מלאה שלבו אותו במדדי יעילות, בנתוני מעקב ובהקשר של התפקיד.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 7 באוקטובר 2026

שאלות נפוצות