הקבוצות החשובות בהיסטוריה של ה-NBA
8 מהקבוצות הגדולות ביותר בתולדות ה-NBA - העונות הספציפיות שאחראיות לשיאי הקבוצות בעמוד "שיאים של כל הזמנים", לצד 4 מהעונות הגרועות ביותר להשוואה - עם חמישייה, תארים אישיים וסיכום העונה/הפלייאוף לכל אחת.
הקבוצות הגדולות בהיסטוריה

הקבוצה שסיימה עם המאזן הטוב ביותר בהיסטוריית הליגה, בפער ניכר מהמתחרות - ופרצה מהפכת קליעת השלוש שהשפיעה על כל הליגה. באירוניה גדולה, למרות המאזן ההיסטורי, הווריורס לא זכו באליפות באותה עונה: הם הובילו 3–1 בגמר מול קליבלנד קאבלירס, אבל הפסידו את שלושת המשחקים הבאים - קאמבק שנחשב לאחד המפתיעים בהיסטוריית הגמר. החמישייה כאן (קרי-תומפסון-בארנס-גרין-בוגוט) הייתה ההרכב הפותח הנפוץ ביותר אותה עונה; בגמר עצמו קר עבר להרכב 'small-ball' עם אנדרה איגוודלה במקום בוגוט.
מקום 1 בליגה - מאזן 73–9, שיא NBA כל הזמנים
הגיעו לגמר NBA, הובילו 3–1 מול קליבלנד קאבלירס אך הפסידו את שלושת המשחקים הבאים (הפסד 3–4)
לוק וולטון היה מאמן זמני ב-43 המשחקים הראשונים בעוד קר התאושש מניתוח גב
קרי-תומפסון-גרין שיחקו יחד כליבת הקבוצה 2012–2024 (12 עונות) - עד שקליי תומפסון עזב לדאלאס מאבריקס בקיץ 2024
- סטף קרי - MVP פה אחד ראשון בהיסטוריה
- דריימונד גרין - נבחרת הגנה ראשונה (All-Defensive First Team)
- קליי תומפסון ודריימונד גרין - כוכבים (All-Star)

רצף הניצחונות הארוך ביותר בתולדות הענף המקצועני בצפון אמריקה - 33 ניצחונות רצופים לאורך כמעט חודשיים, בדרך לעונה עם 69 ניצחונות (שיא ליגה בזמנו) ואליפות NBA. ההרכב התגבש אחרי שאלגין ביילור פרש בפתאומיות אחרי 9 משחקים בלבד באותה עונה - מה שפינה מקום להתקפה מהירה יותר סביב וילט צ'מברליין, ג'רי ווסט וגייל גודריץ'.
מקום 1 בליגה - 69–13, שיא ליגה בזמנו
אליפות NBA 1972 - ניצחו את ניו יורק ניקס 4–1 בגמר
הליבה ווסט-צ'מברליין שיחקה יחד 1968–1973 (5 עונות) - האליפות היחידה של ההרכב הזה הייתה 1972
- וילט צ'מברליין - MVP הגמר (Finals MVP) 1972, הוביל את הליגה בריבאונדים
- ג'רי ווסט - הוביל את הליגה באסיסטים באותה עונה

הקבוצה המוצלחת ביותר בהיסטוריית הספורט המקצועני בצפון אמריקה - שמונה אליפויות רצופות, כולן תחת המאמן רד אוארבך וסביב ביל ראסל בהגנה ובריבאונד. הרצף הזה חלק גדול מהסיבה שבוסטון עדיין מובילה עם 18 אליפויות כל-הזמנים - יותר מכל קבוצה אחרת בליגה. החמישייה כאן משקפת את ההרכב שזכה באליפות השמינית והאחרונה ברצף, בעונת 1964/65.
אלופת הליגה בכל אחת מ-8 העונות ברצף
8 אליפויות NBA רצופות (1959–1966)
מאמן ראשי לאורך כל הרצף (1950–1966), עבר אחר כך לתפקיד מנג'ר כללי
ראסל שיחק בכל 8 העונות; סאם ג'ונס (1957–1969) והבליצ'ק (הצטרף 1962) היו חלק מהליבה שהמשיכה גם אחרי סיום הרצף
- ביל ראסל - 5 פרסי MVP בתקופה הזו (1958, 1961, 1962, 1963, 1965)
- רד אוארבך - מאמן השנה 1965

אחת משתי הקבוצות הגדולות המוכרות ביותר בהיסטוריית הליגה - שני רצפי שלוש-אליפויות (1991–1993 ו-1996–1998) שהופסקו רק בפרישה הזמנית של מייקל ג'ורדן לבייסבול. עונת 1995/96, עונת החזרה השלמה הראשונה של ג'ורדן, הסתיימה ב-72–10 - שיא ליגה שעמד עשרים שנה, עד שהווריורס עקפו אותו ב-2015/16. לוק לונגלי היה הסנטר הפותח בכל שלוש עונות רצף האליפויות השני (1996–1998).
מקום 1 בליגה - 72–10, שיא ליגה בזמנו (עונת 1995/96)
אליפות NBA 1996 - ניצחו את סיאטל סופרסוניקס 4–2 בגמר
6 מתוך 11 אליפויותיו הכוללות היו כאן
ג'ורדן-פיפן שיחקו יחד 1987–1998 (עם הפסקת פרישה זמנית של ג'ורדן לבייסבול, 1993–1995) - שני רצפי three-peat
- מייקל ג'ורדן - MVP עונה סדירה ו-Finals MVP (הרביעי בקריירה, 1995/96)
- פיל ג'קסון - מאמן השנה 1995/96
- ג'ורדן, פיפן ורודמן - נבחרת הגנה ראשונה
- דניס רודמן - הוביל את הליגה בריבאונדים
- טוני קוקוץ' - Sixth Man of the Year

העשור שבו סלטיקס-לייקרס הפכה ליריבות המזוהה ביותר עם ה-NBA, ותרמה משמעותית להצלת הפופולריות הטלוויזיונית של הליגה בארה"ב. לארי בירד, קווין מקהייל ורוברט פאריש - 'The Big Three' - הובילו את בוסטון לשלוש אליפויות בעשור, כשכל גמר מול הלייקרס נחשב לאירוע ספורט מרכזי. החמישייה כאן משקפת את הרכב עונת האליפות 1985/86, שרבים מדרגים כאחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה.
מקום 1 בליגה - 67–15 (עונת 1985/86)
אליפות NBA 1986 - ניצחו את יוסטון רוקטס 4–2 בגמר
מאמן ראשי בעונת האליפות 1985/86 - אותו קיי.סי. ג'ונס ששיחק בהרכב האלוף של 1964/65
בירד-מקהייל-פאריש שיחקו יחד 1980/81–1991/92 (כמעט 12 עונות)
- לארי בירד - MVP עונה סדירה (שלישי ברציפות, 1984–1986)
- בירד - נבחרת All-NBA ראשונה

הקבוצה שהמציאה מחדש איך אפשר לשחק כדורסל מתקפי - סגנון ה'Showtime' המהיר והמרהיב תחת מג'יק ג'ונסון וכרים עבדול-ג'באר, בבימויו של המאמן פט ריילי. חמש אליפויות בעשור אחד, ויריבות בלתי נשכחת מול בוסטון סלטיקס שהחזירה מיליוני צופים לצפות ב-NBA. החמישייה כאן משקפת את הרכב עונת 1986/87.
מקום 1 בליגה - 65–17 (עונת 1986/87)
אליפות NBA 1987 - ניצחו את בוסטון סלטיקס 4–2 בגמר (האליפות ה-10 בתולדות המועדון)
מאמן ראשי מ-1981/82 - הראשון מבין 3 הקבוצות שאיתן זכה בתואר מאמן השנה
מג'יק-קרים-וורת'י שיחקו יחד רוב שנות ה-80, עד פרישת קרים ב-1989
- מג'יק ג'ונסון - MVP עונה סדירה הראשון שלו, ו-Finals MVP (השלישי שלו) - עונת 1986/87
- מייקל קופר - מגן השנה (Defensive Player of the Year) 1986/87 - הפרס היחיד שזכה בו שחקן לייקרס אי פעם, כשחקן ספסל

הקבוצה השקטה והעקבית ביותר בהיסטוריה המודרנית - חמש אליפויות פרוסות על פני 16 עונות, כולן תחת אותו מאמן ראשי (גרג פופוביץ') וסביב אותו שחקן עוגן (טים דאנקן). החמישייה כאן משקפת את עונת 2002/03, האליפות השנייה - העונה האחרונה של דייויד רובינסון, שיצר יחד עם דנקן את ה'Twin Towers' לפני שפינה מקום לדור הבא של פארקר וג'ינובילי.
מקום 1 במערב - 60–22 (עונת 2002/03)
אליפות NBA 2003 - ניצחו את ניו ג'רזי נטס 4–2 בגמר
מאמן ראשי בכל חמש האליפויות, 60–22 בעונת 2002/03
דנקן שיחק בכל התקופה (1997–2016); טוני פארקר ומאנוג'ינובילי הצטרפו 2001–2002 והיו חלק מהליבה עד האליפות החמישית ב-2014
- טים דאנקן - MVP הגמר (Finals MVP) 2003
- טים דאנקן - MVP עונה סדירה 2002/03
- גרג פופוביץ' - מאמן השנה 2002/03

האיחוד שהפך את מיאמי לקבוצת העל-כוכבים המדוברת ביותר בעידן המודרני - לברון ג'יימס, דוויין וויד וכריס בוש הצטרפו יחד בקיץ 2010, בכינוי 'The Big Three'. אחרי הפסד מפתיע בגמר 2011 מול דאלאס, הם חזרו לזכות בשתי אליפויות רצופות, כשהשנייה (2013) כללה קאמבק מפורסם של ריי אלן במשחק 6 שהציל את הסדרה.
מקום 1 במזרח - 66–16 (עונת 2012/13)
אליפות NBA 2013 - ניצחו את סן אנטוניו ספרס 4–3 בגמר, אחרי קאמבק מפורסם במשחק 6
לברון-וייד-בוש שיחקו יחד 2010/11–2013/14 (4 עונות) - לברון עזב חזרה לקליבלנד בקיץ 2014
- לברון ג'יימס - MVP עונה סדירה ו-Finals MVP (עונת 2012/13)
- שיין באטייר - קליעת שלוש ברמה עילית (43%) כתפקיד תומך
העונות הגרועות ביותר בהיסטוריה
להשוואה - הקצה השני של הטבלה

קבוצה צעירה ומתגבשת שקרסה תחת עונת ה-Lockout המקוצרת - .106 אחוז ניצחונות, הנמוך ביותר בהיסטוריית ה-NBA (עקפו לרעה את פילדלפיה 76ers מ-1972/73, שהפסידו יותר משחקים בפועל אך שיחקו עונה מלאה של 82 משחקים). המועדון שינה שם ל'שרלוט הורנטס' ב-2014 - זו אותה קבוצה שממשיכה לשחק בשרלוט היום.
מקום אחרון בליגה - 7–59 (.106), האחוז הנמוך ביותר בהיסטוריה
לא הגיעו לפלייאוף
הרכב זמני שפורק תוך שנה-שנתיים; קמבה וולקר (רוקי אותה עונה) היה היחיד שנשאר לתקופה ארוכה ובנה קריירה של כוכב המועדון
- אף שחקן לא זכה בפרס אישי ליגתי באותה עונה

קבוצה שקרסה כמעט לגמרי כמה שנים אחרי שאיבדה את וילט צ'מברליין בטרייד - ורשמה 73 הפסדים בעונה אחת, שיא שעדיין לא נשבר. הקריסה הזו הובילה בסופו של דבר לבנייה מחדש שהצמיחה את קבוצת האלופות של 1982/83, עם ג'וליוס אירווינג ומוזס מאלון.
מקום אחרון בליגה - 9–73 (.110)
לא הגיעו לפלייאוף
פוטר אחרי 51 משחקים (4–47); קווין לוהרי, שחקן-מאמן, סיים את העונה 5–26
קבוצה בתהליך פירוק, כמה שנים אחרי שנפרדה מווילט צ'מברליין (1968) - הקריסה הזו הובילה בסופו של דבר לבנייה מחדש שהצמיחה את קבוצת האלופות של 1982/83
- פרד קארטר - מוביל הקבוצה בקליעה (1,617 נקודות)
- אף שחקן לא זכה בפרס ליגה

השיא המודרני ביותר לעונה גרועה שהיא גם אסטרטגית: מנג'ר הקבוצה סאם הינקי בנה במכוון קבוצה חסרת ניסיון וללא כוכבים בוגרים, כדי לצבור בחירות דראפט מוקדמות דרך הפסדים ('The Process'). האסטרטגיה השנויה במחלוקת הזו הובילה בסופו של דבר לבחירת ג'ואל אמביד (2014) ובן סימונס (2016) ולתקופת הצלחה מאוחרת יותר.
מקום אחרון בליגה - 10–72 (.122)
לא הגיעו לפלייאוף
הרכב לא יציב עם חילופי שחקנים תכופים בעקבות פציעות וטריידים באמצע העונה - חלק מאסטרטגיה מכוונת, לא ליבה שתוכננה להישאר יחד
- אף שחקן לא זכה בפרס אישי ליגתי באותה עונה

העונה שבה קבוצה בלי אסטרטגיית טאנקינג מוצהרת בכל זאת רשמה את רצף ההפסדים הארוך ביותר בתוך עונה בודדת בהיסטוריה - 28 הפסדים רצופים, בדיוק כמו השיא הכל-זמני של פילדלפיה 76ers (שנפרס על שתי עונות). קייד קנינגהאם, הכוכב הצעיר של הקבוצה, המשיך לשחק ברמה גבוהה לאורך כל הקריסה - עדות לכך שגם עונה איומה ברמת הקבוצה לא בהכרח אומרת כלום על הפוטנציאל האישי של שחקניה.
מקום אחרון בליגה - 14–68 (.171)
לא הגיעו לפלייאוף
עונת הרוקי שלו כמאמן ראשי בדטרויט
הרכב לא יציב עם פציעות תכופות (בעיקר בוגדנוביץ') לאורך הרצף - קנינגהאם, איווי, סטיוארט ודורן נשארו הליבה הצעירה שהמשיכה יחד גם אחרי העונה
- אף שחקן לא זכה בפרס אישי ליגתי באותה עונה
ההפתעות הגדולות בפלייאוף
קבוצות במיקום נמוך מדיחות קבוצות ממיקום גבוה מהן בפלייאוף
הפעם הראשונה בהיסטוריית ה-NBA שקבוצה שסיימה במקום 8 בטבלה הדיחה קבוצה שסיימה במקום 1 בסדרה של 7 משחקים. דאלאס סיימו את העונה הסדירה עם 67 ניצחונות - השיא בליגה - אך הודחו על ידי קבוצת ווריורס פרועה וצעירה שכונתה "We Believe", בהובלת בארון דייויס שקלע 33 נקודות במשחק 1 על מגרש חוץ.
עונת 1998/99 המקוצרת (Lockout) - הניקס נכנסו לפלייאוף במקום 8 האחרון במזרח, והדיחו את מיאמי היט (מקום 1) בסדרה טובה-מ-5, בזכות זריקת ניצחון של אלן יוסטון 0.8 שניות לפני סיום משחק 5 המכריע. המשיכו לסחוף את אינדיאנה פייסרס בגמר האזורי, אבל הפסידו בגמר NBA לסן אנטוניו ספרס 4 משחקים מול 1. עדיין קבוצת המקום ה-8 היחידה בהיסטוריה שהגיעה לגמר.
מיאמי נכנסו לפלייאוף במקום 8 דרך משחקי ה-Play-In, והדיחו את מילווקי באקס - הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה - 4 משחקים מול 1. ג'ימי באטלר קלע 56 נקודות במשחק 4 ו-42 נוספות במשחק 5 (הארכה) שהכריע את הסדרה. המשיכו כל הדרך לגמר NBA (הפסידו לדנוור נאגטס).
רוקטס סיימו את העונה הסדירה במקום 6 בלבד במערב (47–35), אך בפלייאוף הדיחו ברצף ארבע קבוצות עם 50+ ניצחונות (יוטה, פיניקס, סן אנטוניו ואורלנדו) - הישג יחיד בהיסטוריה - וסיימו את הגמר בסוויפ 4 משחקים מול 0 מול אורלנדו מג'יק הצעירה. עדיין הקבוצה שסיימה במקום הנמוך ביותר שזכתה אי פעם באליפות.
העוזר רואה את הנתונים שמוצגים בעמוד הזה (הקבוצות החשובות בהיסטוריה של ה-NBA) ויכול לענות על שאלות ספציפיות עליהם - בחרו שאלה מוכנה או כתבו שאלה משלכם בעברית.






