דירוג הדראפטים הגדולים בתולדות ה-NBA: חמישה מחזורים ששינו את הליגה
בכל קיץ עשרות שחקנים צעירים נבחרים בדראפט, ורובם נשכחים תוך כמה עונות. אבל מדי פעם מחזור אחד מוציא בבת אחת דור שלם של כוכבים: ב-1984 נבחרו מייקל ג'ורדן, האקים אולאג'ואן, צ'רלס בארקלי וג'ון סטוקטון, וארבעתם הגיעו להיכל התהילה ולקבוצת ה-75 של הליגה. במדריך הזה נדרג את חמשת הדראפטים הגדולים בתולדות ה-NBA לפי שבעה מדדים שאפשר לבדוק: Win Shares, חברי היכל התהילה, אליפויות, פרסי MVP, הופעות אול-סטאר, בחירות לחמישיות העונה והופעות בגמר. בניגוד לרשימות שמבוססות על רושם, כל מספר כאן נלקח מ-Basketball Reference וניתן לבדיקה: נסרקו כל הדראפטים מ-1969 עד 2018, ורק שבעה מהם הגיעו להשוואה הסופית. לכל דראפט נספר מי נבחר ומי פספס, מה קרה לשחקנים בהמשך ולמה המחזור הזה השפיע על הליגה. בסוף נראה גם מה אפשר ללמוד מזה על ליגת הדראפט ועל פנטזי.
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 22 באוקטובר 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?
| דראפטים שנבדקו | 50 (1969 עד 2018), 7 מועמדים, 5 בדירוג |
| הדראפט הגדול ביותר | 1984: ג'ורדן, אולאג'ואן, בארקלי וסטוקטון |
| חברי היכל התהילה בחמשת הדראפטים | 18, כולם נבחרו בין המקום 1 ל-18 |
| אליפויות של הנבחרים המובילים | 63 בחמשת הדראפטים |
| הממצא הבולט | 9 מתוך 9 פרסי ה-MVP בין 1991 ל-1999 הלכו לבוגרי 1984, 1985 ו-1987 |
הדירוג בקצרה: חמשת הדראפטים הגדולים בתולדות ה-NBA
כך נראית הטבלה אחרי שמשווים שבעה דראפטים מועמדים לפי שבעה מדדים (השיטה מפורטת בסעיף הבא): ראשון 1984, ואחריו 1996, 2003, 1985 ו-1987.
| מקום | דראפט | הבחירה הראשונה | הכוכבים הגדולים | מה מייחד אותו |
|---|---|---|---|---|
| 1 | 1984 | האקים אולאג'ואן | מייקל ג'ורדן, צ'רלס בארקלי, ג'ון סטוקטון | שבעה פרסי MVP, ארבעה שחקני קבוצת ה-75 ושמונה פרסי MVP בגמר |
| 2 | 1996 | אלן אייברסון | קובי בראיינט, ריי אלן, סטיב נאש | ארבעה בהיכל התהילה, ארבעה פרסי MVP ו-61 הופעות אול-סטאר |
| 3 | 2003 | לברון ג'יימס | דוויין וויד, כרמלו אנתוני, כריס בוש | 17 אליפויות ו-31 הופעות בגמר, הכי הרבה מכל דראפט |
| 4 | 1985 | פטריק יואינג | קארל מאלון, כריס מאלין, ג'ו דומארס | הדראפט הראשון עם לוטו, שלושה חברי דרים טים ושני פרסי MVP |
| 5 | 1987 | דיוויד רובינסון | סקוטי פיפן, רג'י מילר | 14 אליפויות, בעיקר בזכות שיקגו של שנות ה-90 |
שלושת הדראפטים הראשונים צמודים זה לזה, ולכל אחד מהם יש סיבה אחרת להיות שם: 1984 בגלל הפסגה, 1996 בגלל העומק, 2003 בגלל לברון ובגלל הגמרים. שני האחרונים נכנסים בזכות מספר הכוכבים ומספר האליפויות, ופחות בזכות פרסי MVP. אחרי הדירוג נעבור על שני דראפטים שכמעט נכנסו, ועל מחזורים עדכניים שעוד לא סיימו את הסיפור שלהם.
איך מודדים דראפט גדול? שבעה מדדים ודירוג שאפשר לבדוק
השאלה "איזה דראפט הוא הטוב ביותר" נשמעת כעניין של טעם, אבל אפשר להפוך אותה לבדיקה. קודם סרקנו את כל הדראפטים מ-1969 עד 2018 (מ-2019 השחקנים עדיין באמצע הדרך). בחרנו שבעה מועמדים: הדראפטים שבהם סכום ה-Win Shares של חמשת השחקנים הטובים ביותר היה הגבוה ביותר . על המדד עצמו אפשר לקרוא במאמר נפרד.
לכל מועמד בדקנו את 12 הנבחרים שצברו הכי הרבה Win Shares, ומדדנו שבעה דברים: Win Shares מצטבר, חברים בהיכל התהילה, אליפויות (כל שחקן נספר בנפרד, כך ששלושה חברי מחזור בקבוצה אלופה אחת נספרים כשלוש אליפויות), פרסי MVP של העונה הסדירה, הופעות אול-סטאר, בחירות לחמישיות העונה (All-NBA) והופעות בגמר. אחר כך דירגנו את המועמדים בכל מדד וחיברנו את המקומות: מי שקיבל סכום נמוך יותר מדורג גבוה יותר. תיקו נשבר לפי Win Shares.
| מקום | דראפט | Win Shares | היכל התהילה | אליפויות | MVP | אול-סטאר | חמישיות העונה | הופעות בגמר | סכום מקומות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 1984 | 1,348 | 4 | 11 | 7 | 53 | 47 | 20 | 15.5 |
| 2 | 1996 | 1,107 | 4 | 13 | 4 | 61 | 37 | 24 | 15.5 |
| 3 | 2003 | 1,051 | 3 | 17 | 4 | 60 | 36 | 31 | 19.5 |
| 4 | 1985 | 1,173 | 4 | 8 | 2 | 44 | 29 | 20 | 26.5 |
| 5 | 1987 | 1,087 | 3 | 14 | 1 | 28 | 25 | 19 | 35.5 |
| - | 2009 | 940 | 0 | 10 | 3 | 38 | 27 | 14 | 39.0 |
| - | 1998 | 988 | 3 | 5 | 1 | 36 | 18 | 10 | 44.5 |
מקור: Basketball Reference, 12 הנבחרים עם הכי הרבה Win Shares מכל דראפט, נבדק ב-22.10.2026. סכום מקומות נמוך יותר הוא טוב יותר. שורות באפור לא נכנסו לחמישייה.
שתי הסתייגויות הוגנות. ראשית, בדראפט של 2003 לברון ג'יימס עדיין פעיל, ולכן עדיין לא זכאי להיכל התהילה, ובדראפט של 2009 אף אחד מהכוכבים עוד לא זכאי, ולכן שני המחזורים מפסידים במדד אחד. שנית, הדירוג רגיש: 1984 ו-1996 סיימו בשוויון בסכום המקומות, וההכרעה הייתה לפי Win Shares. מי שנותן משקל גדול יותר לפסגה של שחקן אחד יכול להעלות את 2003.
מקום 1: דראפט 1984, ארבעה כוכבי על בשש עשרה בחירות
הרקע
בקיץ 1984 יוסטון וגם פורטלנד חיפשו מרכז. יוסטון כבר הייתה עם ראלף סמפסון מהדראפט של 1983, ופורטלנד עם קלייד דרקסלר באגף. בדראפט הזה היו שלושה שחקנים שיכלו להגיע לגדולה, וגם קבוצה אחת שבחרה לפי צורך ולא לפי כישרון.
מה קרה בליל הדראפט
יוסטון בחרה ראשונה את האקים אולאג'ואן, מרכז שנולד בניגריה ושיחק באוניברסיטת יוסטון. פורטלנד בחרה שנייה את סם בואי, מרכז עם היסטוריית פציעות ברגליים, ושיקגו נשארה עם הבחירה השלישית ובחרה את מייקל ג'ורדן. בואי שיחק 511 משחקים בעשר עונות וצבר 26.9 Win Shares, לעומת 214.0 של ג'ורדן. זו אחת הבחירות הכי מצוטטות בהיסטוריה של הדראפט, ועל עוד כמה כאלה אפשר לקרוא במאמר על בחירות הדראפט ששינו את הליגה.
את המשך הסיבוב סגרו בחירות שהפכו לעמודי תווך: דאלאס בחרה רביעית את סם פרקינס, ופילדלפיה בחרה חמישית את צ'רלס בארקלי, פורוורד נמוך יחסית שהפך לאחד המריבאונדרים הטובים בתולדות הליגה. ההפתעה הגדולה הגיעה במקום ה-16, כשיוטה בחרה את ג'ון סטוקטון מאוניברסיטת גונזגה, שחקן שרוב הצופים בקושי הכירו.
ההמשך היה יוצא דופן. ג'ורדן זכה בשש אליפויות, בשישה פרסי MVP בגמר ובחמישה פרסי MVP של העונה הסדירה. אולאג'ואן זכה בשתי אליפויות, ובעונת 1993/94 הוא היה השחקן היחיד בהיסטוריה שזכה בעונה אחת בפרס ה-MVP, בפרס שחקן ההגנה של השנה, בפרס MVP הגמר ובאליפות. בארקלי זכה ב-MVP ב-1993, בשנה שבה הוביל את פיניקס לגמר מול שיקגו של ג'ורדן.
סטוקטון הפך למוביל כל הזמנים באסיסטים (15,806) ובחטיפות (3,265), ואולאג'ואן למוביל בחסימות (3,830). סטוקטון וקארל מאלון, נבחר המחזור הבא, הובילו את יוטה לשני גמרים רצופים, ב-1997 וב-1998, ושניהם הסתיימו בהפסד לג'ורדן. גם הנבחרים השקטים יותר זכו: אוטיס ת'ורפ, בחירה 9, זכה באליפות עם יוסטון ב-1994 לצד אולאג'ואן, וג'רום קרסי, שנבחר רק במקום ה-46, זכה באליפות עם סן אנטוניו ב-1999.
הנתונים
| שחקן | בחירה | נבחר על ידי | אליפויות | MVP | אול-סטאר | הופעות בגמר | היכל התהילה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| האקים אולאג'ואן | 1 | יוסטון רוקטס | 2 | 1 | 12 | 3 | כן |
| מייקל ג'ורדן | 3 | שיקגו בולס | 6 | 5 | 14 | 6 | כן |
| סם פרקינס | 4 | דאלאס מאבריקס | 0 | 0 | 0 | 3 | לא |
| צ'רלס בארקלי | 5 | פילדלפיה 76 | 0 | 1 | 11 | 1 | כן |
| אוטיס ת'ורפ | 9 | קנזס סיטי קינגס | 1 | 0 | 1 | 1 | לא |
| ג'ון סטוקטון | 16 | יוטה ג'אז | 0 | 0 | 10 | 2 | כן |
מקור: Basketball Reference, נבדק ב-22.10.2026. "הופעות בגמר" הן עונות שבהן השחקן שיחק בגמר ה-NBA. סם פרקינס שיחק בשלושה גמרים (1991, 1996 ו-2000) וסיים את הקריירה בלי אליפות.
למה זה משמעותי
אפשר לראות את ההשפעה של המחזור הזה דרך תקופה שלמה. כל תשעת פרסי ה-MVP של העונה הסדירה בין 1991 ל-1999 הלכו לבוגרי שלושה דראפטים בלבד: 1984, 1985 ו-1987. ובכל אחת מהעונות 1991 עד 1999 זכתה באליפות קבוצה שהיה בה לפחות שחקן אחד מדראפט 1984: ג'ורדן בשש מהן, אולאג'ואן בשתיים וקרסי ב-1999. ובגמר של כל אחת מהשנים 1991 עד 1998 שיחק לפחות שחקן אחד מהמחזור.
ארבעת הכוכבים הם גם ארבעה מ-76 שחקני קבוצת ה-75 של ה-NBA, ושלושה מהם שיחקו בדרים טים של 1992. מה שמייחד את 1984 מכל מחזור אחר הוא שהוא הוציא בבת אחת את מי שנחשב לרבים לכדורסלן הגדול בהיסטוריה, את מלך החטיפות והאסיסטים, את מלך החסימות ואת ה-MVP של 1993. זה הדראפט שכל השאר נמדדים מולו.
מקום 2: דראפט 1996, ארבעה כוכבים שהגדירו דור שלם
הרקע
הדראפט של 26 ביוני 1996 הוא דוגמה לכך שהכישרון הגדול ביותר לא תמיד נמצא בראש הרשימה: ארבעה מחמשת חברי היכל התהילה של המחזור נבחרו בין המקומות הראשונים ל-15, והחמישי, בן וואלאס, לא נבחר בכלל. שתי עסקות הושלמו ביום הדראפט ובימים שאחריו, ושתיהן שינו את ההיסטוריה של הקבוצות המעורבות.
מה קרה בליל הדראפט
פילדלפיה בחרה ראשונה את אלן אייברסון מג'ורג'טאון, מגן נמוך שהפך לסמל של דור. מילווקי בחרה רביעית את סטפון מרבורי, ובליל הדראפט החליפה אותו עם מינסוטה, שבחרה חמישית את ריי אלן. אלן הפך לכוכב במילווקי ומרבורי ללב ההתקפה של מינסוטה, ושתי הקבוצות קיבלו שחקן טוב, אבל רק מילווקי קיבלה שחקן שייכנס להיכל התהילה בהמשך.
הבחירה ה-13 הייתה סיפור אחר. שרלוט בחרה בנער בן 17 מתיכון לואר מריון, קובי בראיינט, ובקיץ אותה שנה העבירה את זכויותיו ללייקרס תמורת ולאדה דיוואץ'. בבחירה ה-15 פיניקס בחרה את סטיב נאש מסנטה קלרה, ואחרי שנים בפיניקס ובדאלאס הוא חזר ב-2004 לפיניקס וזכה בשני פרסי MVP רצופים, ב-2005 וב-2006.
קובי שיחק 20 עונות בלייקרס וזכה בחמש אליפויות, בשבע הופעות בגמר ובפרס MVP ב-2008. אייברסון זכה ב-MVP ב-2001, בארבעה תארי מלך הקליעות ובממוצע קריירה של 26.7 נקודות למשחק, ובאותה שנה הוביל את פילדלפיה לגמר. שם הוא פגש את הלייקרס של קובי, והפסיד 4-1, במפגש על האליפות בין שני נבחרי אותו מחזור.
נאש סיים עם 10,335 אסיסטים וחמישה תארי מלך האסיסטים, אבל בלי הופעה אחת בגמר. אלן זכה בשתי אליפויות, עם בוסטון ב-2008 ועם מיאמי ב-2013, והיה מלך השלשות בהיסטוריה עד שסטף קרי עקף אותו ב-2021. גם שחקנים אחרים מהמחזור זכו: דרק פישר, בחירה 24 של הלייקרס, זכה בחמש אליפויות לצד קובי, ופג'ה סטויאקוביץ', בחירה 14, זכה באליפות עם דאלאס ב-2011.
מעבר לארבעת הכוכבים, גם בחירות אחרות בסיבוב הראשון היו משמעותיות: מרקוס קמבי, בחירה 2, זכה בפרס שחקן ההגנה של השנה ב-2007, וג'רמיין אוניל, בחירה 17, שיחק שש פעמים באול-סטאר.
הנתונים
| שחקן | בחירה | נבחר על ידי | אליפויות | MVP | אול-סטאר | הופעות בגמר | היכל התהילה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אלן אייברסון | 1 | פילדלפיה 76 | 0 | 1 | 11 | 1 | כן |
| סטפון מרבורי | 4 | מילווקי באקס | 0 | 0 | 2 | 0 | לא |
| ריי אלן | 5 | מינסוטה טימברוולבס | 2 | 0 | 10 | 4 | כן |
| קובי בראיינט | 13 | שרלוט הורנטס | 5 | 1 | 18 | 7 | כן |
| פג'ה סטויאקוביץ' | 14 | סקרמנטו קינגס | 1 | 0 | 3 | 1 | לא |
| סטיב נאש | 15 | פיניקס סאנס | 0 | 2 | 8 | 0 | כן |
מקור: Basketball Reference, נבדק ב-22.10.2026. "הופעות בגמר" הן עונות שבהן השחקן שיחק בגמר ה-NBA. ארבעת הכוכבים הם חברי היכל התהילה וחברי קבוצת ה-75. בן וואלאס, חבר היכל נוסף מהמחזור, לא נבחר בדראפט ולכן אינו בטבלה.
למה זה משמעותי
המחזור הזה עיצב את הגארדים של שנות ה-2000. בין 2001 ל-2008 ארבעה משמונה פרסי ה-MVP הלכו לבוגרי דראפט 1996: אייברסון ב-2001, נאש פעמיים וקובי ב-2008. זה גם הדראפט עם הכי הרבה הופעות אול-סטאר (61) מבין המועמדים, כי ארבעת הכוכבים שיחקו בין 14 ל-20 שנה. הוא נשאר בשני המקומות הראשונים לא בגלל שיא אחד, אלא בגלל רוחב וקביעות.
מקום 3: דראפט 2003, הדראפט של לברון והדור של מיאמי
הרקע
קליבלנד ניצחה בלוטו ב-2003, ולא הייתה לה התלבטות: לברון ג'יימס, שהוכתר כבר בתיכון כשחקן שיגיע לגדולה, נבחר ראשון. מה שהפך את הדראפט הזה לגדול היה מה שהגיע אחריו: מארבע הבחירות האחרות בחמש הראשונות, שלוש הגיעו להיכל התהילה.
מה קרה בליל הדראפט
דטרויט השתמשה בבחירה השנייה כדי לבחור את דארקו מיליצ'יץ', מרכז סרבי בן 18. זו הבחירה שהכי נזכרת מהדראפט הזה: הוא שיחק 468 משחקים, צבר 7.1 Win Shares בלבד, והועבר מדטרויט ב-2006. אחריו נבחרו כרמלו אנתוני על ידי דנוור, כריס בוש על ידי טורונטו ודוויין וויד על ידי מיאמי. דטרויט זכתה באליפות ב-2004 גם בלי אף אחד מהם.
לברון ג'יימס הוא הסיפור הגדול. בעונתו הראשונה הוא זכה בתואר טירון השנה, וב-2008 בתואר מלך הקליעות. הוא זכה בארבע אליפויות (מיאמי ב-2012 וב-2013, קליבלנד ב-2016 אחרי שחזרה מפיגור 1-3 מול גולדן סטייט, והלייקרס ב-2020), בארבעה פרסי MVP, בארבעה פרסי MVP בגמר, והופיע ב-22 משחקי אול-סטאר ובעשרה גמרים. עם 43,454 נקודות הוא הקלע הגדול בתולדות ה-NBA, והוא עדיין פעיל, כך שהמספרים האלה ימשיכו לגדול.
מיאמי היא הנקודה שבה הדראפט הזה הופך למשהו נדיר. ב-2010 שלושה מחמשת הראשונים, לברון, וויד ובוש, נפגשו בקבוצה אחת. בארבע העונות 2011 עד 2014 הם שיחקו בארבעה גמרים רצופים וזכו בשניים מהם, ב-2012 וב-2013. וויד זכה גם באליפות 2006 ובפרס MVP הגמר, ובוש זכה בשתי אליפויות. אנתוני, לעומתם, צבר 28,289 נקודות ב-19 עונות, נבחר להיכל התהילה ב-2025 ולא שיחק אף פעם בגמר.
גם נבחרים מאוחרים יותר תרמו: דיוויד ווסט, בחירה 18, וזאזה פצ'וליה, בחירה 42, זכו בשתי אליפויות עם גולדן סטייט, ב-2017 וב-2018. קייל קורבר, הבחירה ה-51, שיחק באותם שני גמרים בקליבלנד ולא זכה. בסך הכול שמונה מ-12 הנבחרים המובילים של המחזור זכו באליפות לפחות פעם אחת.
הנתונים
| שחקן | בחירה | נבחר על ידי | אליפויות | MVP | אול-סטאר | הופעות בגמר | היכל התהילה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| לברון ג'יימס | 1 | קליבלנד קאבלירס | 4 | 4 | 22 | 10 | עדיין פעיל |
| כרמלו אנתוני | 3 | דנוור נאגטס | 0 | 0 | 10 | 0 | כן |
| כריס בוש | 4 | טורונטו ראפטורס | 2 | 0 | 11 | 4 | כן |
| דוויין וויד | 5 | מיאמי היט | 3 | 0 | 13 | 5 | כן |
| דיוויד ווסט | 18 | ניו אורלינס הורנטס | 2 | 0 | 2 | 2 | לא |
מקור: Basketball Reference, נבדק ב-22.10.2026. "הופעות בגמר" הן עונות שבהן השחקן שיחק בגמר ה-NBA. לברון ג'יימס עדיין פעיל ולכן עדיין לא זכאי להיכל התהילה. 2003 מובילה בהופעות בגמר ובאליפויות מבין כל המועמדים.
למה זה משמעותי
בדראפט 2003 לברון צבר 276.9 Win Shares, יותר מכל נבחר אחר בכל אחד מהדראפטים שבדקנו, כולל קארים עבדול-ג'בר ב-1969 (273.4). זה גם הדראפט שבו נולדה תקופת הסופר-טימים: שלושה נבחרי אותו מחזור החליטו לשחק יחד, ושינו את הדרך שבה שחקנים חושבים על בניית קבוצה. שני דראפטים מעליו, 1984 ו-1996, עמוקים יותר, אבל אף אחד מהם לא קרוב להישג של שחקן אחד בגודל של לברון.
מקום 4: דראפט 1985, הדראפט הראשון עם לוטו וצמד מהדרים טים
הרקע
ב-1985 קיימה ה-NBA לראשונה לוטו בין הקבוצות שלא עלו לפלייאוף, וניו יורק זכתה בבחירה הראשונה. פטריק יואינג, מרכז ג'ורג'טאון שהוביל את האוניברסיטה לאליפות NCAA ב-1984, נבחר ראשון, ובעיני רבים היה המרכז המצופה ביותר שנכנס לליגה באותה תקופה.
מה קרה בליל הדראפט
הבחירות הראשונות אחרי יואינג היו חלשות: וויימן טיסדייל נבחר שני, בנואה בנג'מין שלישי וקסבייר מקדניאל רביעי, ואף אחד מהם לא נכנס להיכל התהילה. הערך האמיתי היה בהמשך הסיבוב. כריס מאלין נבחר שביעי על ידי גולדן סטייט, ודטלף שרמפף נבחר שמיני. קארל מאלון נבחר רק ב-13 על ידי יוטה, וג'ו דומארס נבחר ב-18 על ידי דטרויט.
מאלון הוא ההישג הגדול של המחזור: 36,928 נקודות, 14,968 ריבאונדים, שני פרסי MVP (1997 ו-1999) ו-14 בחירות לחמישיות העונה. הוא יצר עם סטוקטון, שנבחר שנה לפניו על ידי אותה קבוצה, את אחד מצמדי הפיק אנד רול הטובים בהיסטוריה, אבל לא זכה באליפות: הוא הפסיד בשני גמרים לשיקגו ובגמר נוסף ב-2004 עם הלייקרס. יואינג שיחק גמר אחד, ב-1994 מול יוסטון של אולאג'ואן, והפסיד 4-3.
דומארס הוא הסיפור השקט: שתי אליפויות עם דטרויט, ב-1989 וב-1990, ופרס MVP הגמר ב-1989, ואחר כך כמנהל כללי הוא בנה את הפיסטונס שזכו באליפות ב-2004. איי.סי. גרין, בחירה 23, זכה בשלוש אליפויות עם הלייקרס, ומריו אלי, בחירה 160 בסיבוב השביעי, זכה בשלוש אליפויות עם יוסטון וסן אנטוניו.
ויש עוד פרט: שלושה מחברי הדרים טים של 1992 נבחרו בדראפט הזה, יואינג, מאלון ומאלין. ביחד עם בארקלי, ג'ורדן וסטוקטון מ-1984 ורובינסון ופיפן מ-1987, מדובר בשמונה מתוך 11 שחקני ה-NBA שבהרכב. שלושה דראפטים בלבד סיפקו את רוב הנבחרת הגדולה ביותר שהורכבה אי פעם.
הנתונים
| שחקן | בחירה | נבחר על ידי | אליפויות | MVP | אול-סטאר | הופעות בגמר | היכל התהילה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטריק יואינג | 1 | ניו יורק ניקס | 0 | 0 | 11 | 1 | כן |
| כריס מאלין | 7 | גולדן סטייט ווריורס | 0 | 0 | 5 | 1 | כן |
| דטלף שרמפף | 8 | דאלאס מאבריקס | 0 | 0 | 3 | 1 | לא |
| קארל מאלון | 13 | יוטה ג'אז | 0 | 2 | 14 | 3 | כן |
| ג'ו דומארס | 18 | דטרויט פיסטונס | 2 | 0 | 6 | 3 | כן |
| איי.סי. גרין | 23 | לוס אנג'לס לייקרס | 3 | 0 | 1 | 5 | לא |
מקור: Basketball Reference, נבדק ב-22.10.2026. "הופעות בגמר" הן עונות שבהן השחקן שיחק בגמר ה-NBA. בשלושה גמרים שיחקו מאלון ודומארס, ובגמר אחד כל אחד מיואינג ומאלין.
למה זה משמעותי
1985 מדורגת רביעית כי יש בה ארבעה חברי היכל ושני פרסי MVP, אבל מעט אליפויות (שמונה). היא גם הדוגמה הטובה ביותר לכך שהערך נמצא לפעמים הרחק מהבחירה הראשונה: מאלון, שנבחר ב-13, צבר כמעט כפול Win Shares מיואינג, הבחירה הראשונה (234.6 מול 126.4).
מקום 5: דראפט 1987, הליבה של שיקגו ואדמירל מהצי
הרקע
סן אנטוניו בחרה ראשונה את דיוויד רובינסון, אבל לא יכלה לשחק איתו מיד: רובינסון היה קצין בצי האמריקאי ושירת שנתיים לפני שהחל לשחק. הוא הגיע לליגה רק בנובמבר 1989, וכבר בעונת הבכורה זכה בתואר טירון השנה והוביל את הספרס לשיפור של 35 ניצחונות.
מה קרה בליל הדראפט
הבחירה החמישית הייתה הסיפור של הערב. סיאטל בחרה את סקוטי פיפן מאוניברסיטת סנטרל ארקנסו, והעבירה אותו בליל הדראפט לשיקגו תמורת אולדן פוליניס, שנבחר שמיני, ובין שתי הקבוצות הוחלפו גם בחירות עתידיות. שיקגו הוסיפה אליו בבחירה העשירית את הוראנס גרנט, וכך נולדה הליבה שתלווה את ג'ורדן.
הבחירה ה-11 הייתה רג'י מילר מ-UCLA, שהפך לאחד הקלעים הגדולים של שנות ה-90 עם 25,279 נקודות באינדיאנה ושיחק בגמר ב-2000. גם קווין ג'ונסון (בחירה 7), שהפך לכוכב בפיניקס, ומארק ג'קסון (בחירה 18), שחילק אסיסטים בניו יורק, נבחרו כאן. קני סמית', בחירה שישית, זכה בשתי אליפויות עם יוסטון ב-1994 וב-1995.
פיפן זכה בשש אליפויות, בשש הופעות בגמר ובשבע בחירות לחמישיות העונה, ועוד 10 בחירות לחמישיות ההגנה. גרנט זכה בארבע אליפויות, שלוש מהן לצד פיפן. רובינסון זכה ב-MVP ב-1995, בתואר שחקן ההגנה של השנה ב-1992 ובשתי אליפויות עם טים דאנקן, ב-1999 וב-2003.
סן אנטוניו לא נשארה עם רובינסון לבד: פציעה מנעה ממנו כמעט את כל עונת 1996/97, והקבוצה ירדה ללוטו ובחרה ראשונה ב-1997 את טים דאנקן. השניים זכו יחד באליפות ב-1999, ורובינסון סיים את הקריירה באליפות שנייה ב-2003.
1987 שנייה במספר האליפויות מבין המועמדים (14), אחרי 2003. אבל היא חלשה בפסגה: פרס MVP אחד בלבד, וזה מה שמציב אותה אחרונה בחמישייה.
הנתונים
| שחקן | בחירה | נבחר על ידי | אליפויות | MVP | אול-סטאר | הופעות בגמר | היכל התהילה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| דיוויד רובינסון | 1 | סן אנטוניו ספרס | 2 | 1 | 10 | 2 | כן |
| סקוטי פיפן | 5 | סיאטל סופרסוניקס | 6 | 0 | 7 | 6 | כן |
| קווין ג'ונסון | 7 | קליבלנד קאבלירס | 0 | 0 | 3 | 1 | לא |
| הוראנס גרנט | 10 | שיקגו בולס | 4 | 0 | 1 | 5 | לא |
| רג'י מילר | 11 | אינדיאנה פייסרס | 0 | 0 | 5 | 1 | כן |
| מארק ג'קסון | 18 | ניו יורק ניקס | 0 | 0 | 1 | 1 | לא |
מקור: Basketball Reference, נבדק ב-22.10.2026. "הופעות בגמר" הן עונות שבהן השחקן שיחק בגמר ה-NBA. גרנט, ג'ונסון וג'קסון אינם בהיכל התהילה.
למה זה משמעותי
אם 1984 הוציאה את הכוכב הגדול, 1987 הוציאה את הסביבה שלו. ג'ורדן ופיפן זכו יחד בשש אליפויות, ובשלוש הראשונות הצטרף אליהם גרנט. שיקגו בחרה את גרנט והשיגה את פיפן בהחלפה בליל הדראפט, ושניהם העמידו יחד עם ג'ורדן את הליבה של שתי שלישיות האליפויות. מי שחיפש הוכחה לכך שדראפט אפשר לנצל היטב גם בלי הבחירה הראשונה, מצא אותה בשיקגו.
שני דראפטים שכמעט נכנסו: 2009 ו-1998
דראפט 2009 סיים שישי בסכום המקומות (39.0), וחלק מהסיבה היא שעדיין אין בו חברי היכל. הכוכבים של המחזור, סטף קרי וג'יימס הארדן, עוד פעילים. קרי זכה בארבע אליפויות, בשני פרסי MVP ובפרס MVP הגמר ב-2022, והארדן זכה ב-MVP ב-2018 ובשלושה תארי מלך הקליעות. גם ג'רו הולידיי (בחירה 17) זכה בשתי אליפויות, עם מילווקי ב-2021 ועם בוסטון ב-2024. אם קרי והארדן ייכנסו להיכל, 2009 תתקרב לצמרת.
דראפט 1998 סיים אחרון בין שבעת המועמדים (44.5), בגלל מעט אליפויות (חמש) ומעט הופעות בגמר (עשר). אבל יש בו שלושה חברי היכל: דירק נוביצקי, שזכה ב-MVP ב-2007 ובאליפות ב-2011, פול פירס, שזכה באליפות ב-2008, ווינס קרטר, שנבחר לטירון השנה ושיחק 22 עונות, הכי הרבה בהיסטוריית ה-NBA. השלושה נבחרו בין המקום ה-5 ל-10.
המספרים שמאחורי הסיפור
- 18 חברי היכל התהילה נמצאים בין 12 הנבחרים המובילים של חמשת הדראפטים, וכולם נבחרו בין המקום 1 ל-18. הבחירה הכי מאוחרת מביניהם היא ג'ו דומארס.
- 63 אליפויות זכו בהן הנבחרים המובילים של חמשת הדראפטים, ו-18 פרסי MVP של העונה הסדירה.
- 16 מתוך 76 שחקני קבוצת ה-75 של ה-NBA נבחרו בחמשת הדראפטים האלה.
- 9 מתוך 9 פרסי ה-MVP בין 1991 ל-1999 הלכו לבוגרי 1984, 1985 ו-1987.
- 114 הופעות בגמר ה-NBA נרשמו לנבחרים המובילים של חמשת הדראפטים, מהן 31 מדראפט 2003.
איפה זה עומד היום? מחזורים עדכניים שעוד לא סיימו
כל חמשת הדראפטים בדירוג נערכו לפני 2004, ורובם כבר סיימו את הקריירה. הדראפטים העדכניים עוד באמצע הסיפור, ולכן קשה להשוות. הבולט שבהם הוא 2014: ניקולה יוקיץ' נבחר במקום ה-41 וג'ואל אמבייד במקום השלישי, ויחד הם זכו בארבעה פרסי MVP, אותו מספר כמו בדראפטים 1996 ו-2003. מחזור 2018 כולל את שיי גילג'ס-אלכסנדר, זוכה MVP, את לוקה דונצ'יץ' ואת ג'יילן ברנסון, ו-2013 הוציא את יאניס אנטטוקומפו, בחירה 15 ושחקן שזכה בשני פרסי MVP.
כדי לעקוב אחרי המחזורים האלה אפשר להיכנס להיסטוריית הדראפטים של האתר, שבה אפשר לדפדף בין כל השנים ולראות איפה נבחר כל שחקן ומה עשה אחר כך. אם בעוד עשר שנים אחד מהם ירים אליפויות ופרסים, הדירוג הזה ישתנה.
מה הדראפטים הגדולים מלמדים על ליגת דראפט ופנטזי
הלקח המעשי מהדראפטים הגדולים הוא שהכוכבים הגדולים לא תמיד נמצאים בבחירה הראשונה. מתוך 18 חברי ההיכל בחמשת הדראפטים, רק ארבעה נבחרו ראשונים, ושבעה נבחרו אחרי המקום ה-6. בליגת הדראפט של האתר אפשר לבדוק את זה בעצמכם: בנו קבוצה, וחפשו בתחתית הסיבוב הראשון שחקן עם נתוני יעילות גבוהים, כמו סטוקטון ב-1984.
גם בפנטזי הלקח דומה: מי שמחכה לסיבוב השני או השלישי יכול לקבל שחקן שיעקוף בתפוקה את הבחירה הראשונה. בליגות הפנטזי אפשר לצבור נקודות על ביצועי השחקנים בכל לילה, ולבדוק אם הבחירה המאוחרת שלכם באמת מנצחת את הבחירה הגבוהה.
המקום בהיסטוריה
דראפט גדול אינו רק בחירה ראשונה מוצלחת, אלא כיתה שלמה. 1984 הוציאה ארבעה מגדולי כל הזמנים, 1996 את הגארדים שהגדירו את שנות ה-2000, 2003 את הכוכב עם הכי הרבה נקודות בהיסטוריה, ו-1985 ו-1987 את רוב הדרים טים ואת הליבה של שיקגו. אלה לא רק מחזורים עם שחקנים טובים: אלה המחזורים שקבעו איך נראה כדורסל באותה תקופה.
היכן ניתן לראות באתר
מקורות
- Basketball Reference - עמודי הדראפט 1969-2018 (Win Shares, בחירות)
- Basketball Reference - 1984 NBA Draft
- Basketball Reference - 1996 NBA Draft
- Basketball Reference - 2003 NBA Draft
- Basketball Reference - 1985 NBA Draft
- Basketball Reference - 1987 NBA Draft
- Basketball Reference - NBA & ABA Playoff Series (הופעות בגמר)
- Wikipedia - 1996 NBA draft (ההחלפות בליל הדראפט, חמישה חברי היכל)
- NBA.com - 30 years later, why 1996 NBA Draft class is one of the best ever
- Wikipedia - Hakeem Olajuwon (1993/94: MVP, שחקן ההגנה, MVP הגמר ואליפות)
- Wikipedia - 1985 NBA draft (הלוטו הראשון)
- Wikipedia - 1992 United States men's Olympic basketball team (הרכב הדרים טים)
- Wikipedia - Darko Miličić (בחירה 2, 2003)
- Sports Illustrated Vault - Here's to you, Mr. Robinson (רובינסון והצי)
- Wikimedia Commons - Ray Allen, Reggie Miller, and Steph Curry, צילום: Erik Drost (CC BY 2.0)
- Wikimedia Commons - Hakeem and Jordan (cropped), UPI (נחלת הציבור)
- Wikimedia Commons - Steve Nash perfil (cropped2), צילום: Keith Allison (CC BY-SA 2.0)
- Wikimedia Commons - Chris Bosh and Dwyane Wade, צילום: Keith Allison (CC BY-SA 2.0)
- Wikimedia Commons - The Mailman with a scary face (קארל מאלון), צילום: Aaron Frutman (CC BY-SA 2.0)
- Wikimedia Commons - Dream Team at the 1992 Summer Olympics, צילום: Ken Hackman (נחלת הציבור)
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 22 באוקטובר 2026
שאלות נפוצות
העוזר רואה את הנתונים שמוצגים בעמוד הזה (מאמר: דירוג הדראפטים הגדולים בתולדות ה-NBA: חמישה מחזורים ששינו את הליגה) ויכול לענות על שאלות ספציפיות עליהם - בחרו שאלה מוכנה או כתבו שאלה משלכם בעברית.