ניו יורק ניקס - הכנה לעונת 2026-27

ניו יורק ניקס נכנסת לעונת 2026-27 עם שם חדש בכתובת - אלופת NBA המכהנת - ושאלה מרכזית אחת: האם אפשר לחזור על ההצלחה עם כמעט אותו סגל בדיוק, בלי מיטשל רובינסון, שעזב לבוסטון, ועם כ-3 מיליון דולר בלבד מתחת לאפרון השני? הניקס ניצחו את סן אנטוניו ספרס 4-1 בגמר 2026 - האליפות הראשונה של המועדון מאז 1973 - בעונתו הראשונה של המאמן מייק בראון בתפקיד. במדריך הזה נעבור על הסגל, מה קרה בקיץ, החוזקות והחולשות, ולמה כדאי לעקוב אחרי הרייטינג הנטו של הקבוצה השנה יותר מכל נתון אחר.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 20 בספטמבר 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?

מה קרה לניקס בעונה הקודמת?

ניקס סיימה את עונת 2025/26 עם מאזן של 53-29 - מקום 3 במזרח - ואז עשתה את מה שהמועדון לא הצליח לעשות מאז 1973: זכתה באליפות NBA. אחרי ניצחון בגמר הוועידה, הניקס גברה על סן אנטוניו ספרס 4-1 בגמר הכללי, עם ג'יילן ברנסון שקלע 45 נקודות במשחק 5 המכריע וזכה ב-Finals MVP. ההתקפה שלה סיימה את העונה במקום גבוה בליגה (רייטינג התקפי של 119.8), וההגנה השלימה איזון סביר (רייטינג הגנתי של 113.3) - שילוב שהניב רייטינג נטו של +6.5, חמישי בליגה.

חלק גדול מהסיפור היה עומק הספסל: הניקס ניצחה בגמר 4 משחקים אחרי פיגור דו-ספרתי - יכולת קאמבק שנבנתה על גב רוטציה עמוקה יותר ממה שהמועדון הורגל אליו בשנים האחרונות. זו הייתה גם העונה הראשונה של מייק בראון כמאמן ראשי - הוא מונה בקיץ 2025 במקום טום ת'יבודו, וזכה באליפות כבר בעונת הבכורה שלו בתפקיד.

סגל ניקס לקראת עונת 2026-27

הסגל שנכנס לעונת ההגנה על התואר כמעט זהה לזה שזכה באליפות - 14 שחקנים בטבלה, כשרובם המכריע כבר היו בקבוצה בעונה שעברה. השינוי העיקרי: מיטשל רובינסון עזב לבוסטון, ואנדרה דראמונד הצטרף כסנטר גיבוי:

אפשר לראות בטבלה את הפרופיל של קבוצה שכבר בשיאה: הרכב הפתיחה (ברנסון, טאונס, ברידג'ס, אנונובי, הארט) נמצא כולו בטווח הגילאים 28-30, עם ממוצע ותק גבוה יחסית לליגה. מאחוריהם, שני שחקני 20 בלבד (דדייה, דיאווארה) עדיין בשלבי פיתוח מוקדמים - הם אלה שיצטרכו לקחת עוד תפקיד אם מישהו מהפתיחה ייפצע.

הכוכב הגדול של ניקס

ג'יילן ברנסון הוא המנהיג ההתקפי הבלתי מעורער של ניקס - 26.0 נקודות, 6.8 אסיסטים ו-3.3 ריבאונדים בממוצע בעונת 2025/26, עם 47.0% קליעה מהשדה ו-39.0% משלוש. הנשק המרכזי שלו הוא זריקת מיד-רנג' פול-אפ ברמה עילית מעצירות פיק-אנד-רול - סוג זריקה שרוב השחקנים בליגה כבר נמנעים ממנה, אבל ברנסון הופך אותה לנשק העיקרי שלו נגד הגנות שמצפות לזריקת שלוש. בפלייאוף הוא עלה לרמה נוספת (28.4 נקודות בממוצע) ונגמר את הגמר עם 45 נקודות במשחק המכריע וזוכה ב-Finals MVP.

החולשה היחידה בפרופיל שלו היא בדיוק הצד השני של המטבע: גובהו (188 ס"מ) הופך אותו ליעד קבוע להחלפות הגנתיות, וההסתמכות הכבדה עליו כמייצר הזריקה היחיד בקבוצה מעמיסה עליו נפח כדור עצום לאורך עונה שלמה ופלייאוף ארוך. הצלחת ניקס בעונת 2026-27 תלויה במידה רבה בשאלה אם הוא יכול לשאת את אותו עומס שוב, בלי לשלם על זה מחיר גופני.

השחקנים המובילים של ניקס

קארל-אנת'וני טאונס הוא סנטר בגובה 213 ס"מ שקולע 41.0% משלוש - שילוב נדיר שהופך אותו לאיום התקפי מכל מקום על המגרש. הוא הגיע לניקס בטרייד ממינסוטה ב-2024, ותרם ריבאונד (11.9 בממוצע) ויעילות קליעה שהמועדון לא נהנה ממנה בעמדת החמש שנים רבות.

OG אנונובי הוא ההגנה של הקבוצה על שחקני היקף - כנף בגובה 201 ס"מ עם מוטת ידיים של 212 ס"מ שמאפשרת לו להטריד קלעים גבוהים ממנו. הוא גם תרם 16.7 נקודות בממוצע העונה, ובפלייאוף קלע 50.0% משלוש - שיפור דרמטי שתמך ישירות בריצת האליפות.

ג'וש הארט הוא הדבק של הסגל - לא הכי בולט בקופסת הסטטיסטיקה (12.0 נקודות), אבל תורם בכל תחום: 7.4 ריבאונדים בממוצע (שיא בין הגארדים של הקבוצה), 4.5 אסיסטים, ו-78 משחקים שיחק העונה למרות כמה פציעות קלות. הוא הסוג של שחקן שקבוצות מרגישות בהיעדרו הרבה יותר ממה שהמספרים מראים.

מהספסל, ג'ורדן קלארקסון (11.0 נקודות בממוצע) ממשיך לספק מקור נקודות מיידי כשההרכב הראשון יורד למנוחה - תפקיד שהוא ממלא כבר עונות רבות בליגה, כולל זכייה בעבר בפרס Sixth Man of the Year (2021, אז עם יוטה ג'אז). ביחד, הארט וקלארקסון נותנים לבראון שתי אפשרויות שונות לגמרי לספסל: יצירה ואיסוף כדורים מול נקודות מהירות - שילוב שמפחית את הצורך להשאיר את חמישיית הפתיחה על המגרש יותר מדי דקות ברציפות.

אילו שינויים ביצעה ניקס בקיץ?

התשובה הקצרה: שינויים קטנים, ובכוונה - אבל לא אפסיים. יצא אחד מחברי הרוטציה הבולטים: הסנטר מיטשל רובינסון עזב כשחקן חופשי לבוסטון סלטיקס (3 שנים, 47.4 מיליון דולר, רשמית ב-6 ביולי 2026). ניקס לא הציעה לו חוזה חדש - לפי הדיווחים, הבעלים ג'יימס דולן לא היה מוכן להכניס את הקבוצה לאפרון השני. יחד איתו עזבו גם אריאל הוקפורטי (לפילדלפיה) וג'רמי סושאן (לפורטלנד). נשארו ונוספו: ניקס חתמה בחוזים חדשים על לנדרי שאמט (4 שנים, כ-24 מיליון דולר), חוזה אלווארדו (3 שנים, כ-14.4 מיליון) ומוחמד דיאווארה (4 שנים, כ-11.3 מיליון), שמרה על ג'ורדן קלארקסון בחוזה מינימום, והחליפה את רובינסון בעמדת הסנטר הגיבוי עם אנדרה דראמונד (שנה, 3.9 מיליון דולר). לצד אלה, שתי בחירות בסיבוב השני של דראפט 2026: ג'ק קאיל (מקום 39, שחקן גרמני מקבוצת אלבה ברלין) וטיילר ניקל (מקום 47, כנף מוונדרבילט). קאיל בכלל לא צפוי להגיע לניקס בקרוב - הוא חתם מחדש עם אלבה ברלין לחמש עונות נוספות, מקרה קלאסי של Draft-and-Stash.

בשבוע האחרון, ערב מחנה האימונים, הוסיפה ניקס חמישה ותיקים בחוזי Exhibit 9 לא מובטחים - ברוס בראון, אוצ'אי אגבאג'י, ג'יימס וויזמן, דרו יובנקס וג'ון קונצ'אר - שמתחרים על מקום פנוי אחד בסגל. הסיבה שרק מקום אחד נותר: עם 13 שחקנים מובטחים, הקבוצה נמצאת בערך 3 מיליון דולר מתחת לאפרון השני, ואין לה מרווח לחתום עוד.

גם בצד המאמנים אין שינוי: מייק בראון נשאר בתפקיד אחרי שזכה באליפות בעונת הבכורה שלו - החלטה מובנת מאליה, אבל שמזכירה גם שהאתגר האמיתי של הקבוצה השנה הוא לא לבנות משהו חדש, אלא לשמור על מה שכבר עובד בלי לתת לשאננות להיכנס. בראון מגיע עם מוניטין של מאמן משמעת הגנתית ומערכת מובנית, אחרי תחנות כמאמן ראשי בקליבלנד, לוס אנג'לס לייקרס וסקרמנטו, ותקופה כעוזר ראשי בגולדן סטייט שהסתיימה באליפות 2022 - ניסיון שמכסה כמעט כל סוג של סגל וסגנון משחק.

המשימה הספציפית שלו השנה, לעומת זאת, היא בעונה הסדירה דווקא, לא בפלייאוף: לנהל את הדקות של חמישיית הפתיחה כך שהיא תגיע לאפריל טרייה יותר משהייתה ב-2026. זה אומר מנוחה יזומה למישהו מהחמישייה בלילה השני של back-to-back, תקרת דקות נמוכה יותר בעונה הסדירה (סביב 32-34 דקות במקום 36 ומעלה כמו בפלייאוף), והזדמנויות אמיתיות לקולק ולצעירים כמו דדייה ודיאווארה ברוטציה - לא רק כמחווה, אלא כדי שיהיה למי לתת את הדקות שיורדות מהפתיחה.

מה החוזקות של ניקס?

מה החולשות של ניקס?

מה ניקס צריכה לעשות כדי להשתפר?

המצב הכספי של ניקס הוא הגורם המגביל ביותר: לפי הדיווחים, שכר הקבוצה עומד על כ-218 מיליון דולר - מעל קו מס המותרות (כ-200.5 מיליון) ומעל אפרון 1 (כ-209 מיליון), אבל כ-3 מיליון דולר בלבד מתחת לאפרון 2 (כ-221.7 מיליון; לפי Spotrac הפער הוא כ-3.27 מיליון). ההבחנה חשובה: המגבלות החמורות ביותר - איסור על צירוף משכורות בטרייד והקפאת בחירת הדראפט הראשונה ל-7 שנים - חלות רק על קבוצה שנמצאת מעל אפרון 2, כלומר ניקס עדיין לא שם. אבל המרווח כל כך דק שכל חתימה או טרייד שמוסיפים שכר עלולים לחצות את הקו, וההנהלה הבהירה שהיא לא מתכוונת לעשות זאת.

בפועל, זה אומר ששיפור אמיתי חייב לבוא מבפנים: התפתחות של השחקנים הצעירים (קולק, דדייה, דיאווארה), לא רכישות חיצוניות. ניקס יכולה גם לחתום שחקנים בחוזה מינימום בשוק החופשי או בשוק ה-Buyout באמצע העונה, אבל אלה תוספות שוליות, לא פתרון לחולשה המבנית של יוצר שני. הדרך הריאלית היחידה לשינוי גדול תהיה לרדת מתחת לאפרון הראשון בעונות הבאות, כשחלק מהחוזים הגדולים מתקצרים.

אחרי מה כדאי לעקוב בניקס השנה?

מעבר לזה, כדאי לעקוב גם אחרי: כמה דקות בראון יעניק לחמישיית הפתיחה בעונה הסדירה (ניהול עומסים מוקדם יותר יכול למנוע שחיקה בפלייאוף); האם קולק או דיאווארה מצליחים לתפוס תפקיד קבוע יותר ברוטציה; וכמובן - מצב הבריאות של הרכב הפתיחה כולו, שכבר סבל מכמה פציעות קלות בעונה שעברה.

מה צריך לקרות כדי שהעונה תהיה מוצלחת?

1. ברנסון צריך לשמור על בריאות - כל תוכנית ההגנה על התואר נשענת על 65+ משחקים ממנו ברמה שהוא הראה בפלייאוף 2026.
2. קולק או דיאווארה צריכים לעשות קפיצה - מישהו מהם חייב להפוך לאפשרות רוטציה אמינה כדי להוריד דקות מהפתיחה.
3. טאונס צריך לשמור על יעילות הקליעה - 41.0% משלוש הם חלק קריטי מהמרווח שהמתקפה יוצרת, ונפילה במדד הזה תפגע בכל הקבוצה.
4. בראון צריך לנהל דקות ועומסים בצורה נכונה - מנוחה יזומה בלילה השני של back-to-back, תקרת דקות נמוכה יותר בעונה הסדירה (סביב 32-34 במקום 36+), ודקות אמיתיות לקולק ולצעירים כמו דיאווארה - כדי שחמישיית הפתיחה תגיע לפלייאוף בריאה, לא שחוקה כמו בסוף ריצת 2026.

למה לצפות מניקס בעונת 2026-27?

התקרה

התקרה של ניקס היא הגנה מוצלחת על התואר - הסגל שזכה באליפות עדיין כאן, בשיאו, ועם ניסיון פלייאוף טרי שקבוצות רבות אחרות בליגה פשוט אין להן. אם ברנסון נשאר בריא וטאונס ממשיך לקלוע ברמה הנוכחית, אין סיבה מובנית שהקבוצה הזו לא תחזור לגמר.

הרצפה

הרצפה, לעומת זאת, קשורה בדיוק לחולשות שכבר זוהו: אם פציעה אחת פוגעת בברנסון או בטאונס, ולניקס אין שום דרך ריאלית להחליף אותם בגלל המצב מול האפרון, ההפרש בין "מועמדת לאליפות" ל"קבוצה בינונית שמתקשה להתקדם בפלייאוף" יכול להיות דרמטי יותר ממה שקורה לקבוצות עם עומק גדול יותר. הימור סביר: ניקס תישאר בין הקבוצות המובילות במזרח, עם סיכוי אמיתי לחזור לגמר הוועידה לפחות - אבל חזרה לגמר NBA עצמו תלויה כמעט לגמרי בבריאות, לא בשיפור סגל.

ההימור שלנו: כ-53 ניצחונות, המקום הראשון במזרח, וחזרה לגמר ה-NBA כאלופה מכהנת - הגנה על התואר עצמו תלויה בבריאות ברנסון וטאונס לאורך העונה.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 20 בספטמבר 2026

שאלות נפוצות