השערוריות הגדולות ביותר בתולדות ה-NBA
לא כל שערוריה בהיסטוריית ה-NBA היא סתם כותרת עסיסית ליום אחד - חלקן שינו לתמיד את הכללים שלפיהם הליגה מתנהלת. מהתמכרות נפוצה לקוקאין בתחילת שנות ה-80, דרך קרב אלים מול קהל ב-2004, שופט שהימר על משחקים ב-2007, בעלים שהודח על הערות גזעניות ב-2014, ועד לעונש הכי חמור אי-פעם על עקיפת תקרת שכר שהוכרז רק לפני שבועות - במאמר הזה עברנו על עשר השערוריות המרכזיות ביותר בהיסטוריה המודרנית של הליגה, כל אחת עם התאריכים, העונשים והמספרים האמיתיים שלה, לא הגרסה המקוצרת שחוזרת בשיח הציבורי.
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 16 בספטמבר 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?
| תקופה שנסקרה | 1980–2026 |
| שערוריות שנותחו | 10 |
| ההרחקה הארוכה ביותר על אירוע במגרש | 86 משחקים (רון ארטסט, 2004) |
| העונש החמור ביותר על עקיפת תקרת שכר | 5 בחירות דראפט ו-30 מיליון דולר (קליפרס, 2026) |
הממצאים המרכזיים
- 86 משחקים - העונש הארוך ביותר בהיסטוריית ה-NBA על אירוע במגרש, שקיבל רון ארטסט בעקבות "Malice at the Palace" (2004)
- 15 חודשי מאסר - העונש שקיבל השופט טים דונאגי בפרשת ההימורים שלו (2008), אחרי שהודה באשמה פדרלית
- 2.5 מיליון דולר - הקנס המקסימלי שהוטל אי-פעם על בעלים, על דונלד סטרלינג בפרשת קליפרס (2014), לצד איסור לכל החיים
- 11.6 מיליון דולר - הפיצוי שחויבה מדיסון סקוור גארדן לשלם לאנוצ'ה בראון סנדרס בתביעת ההטרדה נגד אייזאה תומאס (2007)
- חמש בחירות דראפט ו-30 מיליון דולר - העונש החמור ביותר אי-פעם על עקיפת תקרת שכר, שהוטל על קליפרס בפרשת קוואי לנארד (ספטמבר 2026)
איך אנחנו מגדירים "שערוריה" לצורך הרשימה הזו?
לא כל הפסד מביך או החלטה שנויה במחלוקת הוא "שערוריה". כדי שאירוע ייכנס לרשימה הזו, הוא צריך לעמוד בשלושה תנאים: הוא אירוע מחוץ למגרש או מעבר לתוצאה הספורטיבית (לא "קבוצה גרועה" אלא התנהגות, החלטה או מעשה שפגעו באמינות הליגה); הייתה לו השלכה רשמית ומתועדת - עונש מטעם הליגה, הליך משפטי, פיטורים או פיצוי כספי, לא רק ביקורת ציבורית; והוא מתועד היטב במקורות אמינים, עם תאריכים ומספרים אמיתיים שאפשר לבדוק. לפי הקריטריונים האלה, המאמר עובר על עשר שערוריות מרכזיות מאז תחילת שנות ה-80 ועד היום - בסדר כרונולוגי, לא לפי "חומרה" (שזה דירוג סובייקטיבי מטבעו).
חשוב לציין: המאמר לא עוסק במחלוקות שיפוט רגילות, בטריידים לא-פופולריים או בעונשים סטנדרטיים על עבירות משחק - רק באירועים שבאמת שינו איך הליגה מתנהלת, נשפטת או נתפסת.
שערוריית הקוקאין של שנות ה-80
הרקע: לקראת סוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, שימוש בקוקאין הפך לנפוץ בתרבות האמריקאית בכלל וב-NBA בפרט - ליגה שהתמודדה באותה תקופה גם עם ירידה בפופולריות ובדירוגי הצפייה. ב-20 באוגוסט 1980 פרסם ה-Washington Post כתבה בשם "Widespread Cocaine Use by Players Alarms NBA", שציטטה מקורות אנונימיים "מתוך המשחק" שהעריכו כי 40% עד 75% משחקני הליגה משתמשים בקוקאין, כ-10% מהם באופן כבד. חשוב להדגיש: זו הייתה הערכה עיתונאית מתוך מקורות אנונימיים, לא סקר או מדידה מדעית - אבל היא שיקפה דאגה אמיתית וקשה שרווחה בליגה באותה תקופה.
מה קרה: ב-28 בספטמבר 1983 חתמו ה-NBA ואיגוד השחקנים (NBPA) על תוכנית אנטי-סמים - הראשונה מסוגה בספורט המקצועני האמריקאי - ששילבה טיפול וגמילה לשחקנים שפנו מרצונם, לצד הרחקה חובה לעברייני-חזרה ולשחקנים שהורשעו בשימוש או מכירת סמים.
העונשים וההשלכות: ב-25 בפברואר 1986 הפך מייקל ריי ריצ'רדסון (ארבע פעמים אול-סטאר) לשחקן הפעיל הראשון שהורחק לכל החיים מה-NBA תחת המדיניות החדשה, אחרי בדיקה חיובית שלישית לקוקאין בשלוש עונות. הוא הוחזר לזכאות ב-1988 אך מעולם לא שב ל-NBA, ושיחק בליגות משנה ובאירופה.
איך הליגה התאוששה: תוכנית 1983 נחשבת לאבן דרך בהיסטוריית הספורט האמריקאי - היא הפכה למודל שספורטים מקצועניים אחרים אימצו בגרסאות שונות, ותרמה לשינוי תדמית משמעותי של הליגה לאורך שנות ה-80 וה-90.
מותו של לן ביאס והשפעתו על הליגה
הרקע: לן ביאס היה כוכב הכדורסל האוניברסיטאי של מרילנד, ונחשב לאחד המועמדים הבטוחים ביותר לכוכבות ב-NBA. ב-1986 הוא נבחר במקום השני בדראפט על ידי בוסטון סלטיקס - קבוצה שרק סיימה עונה עם אליפות וחיפשה יורש טבעי ללארי בירד. חשוב להבהיר: ביאס מעולם לא שיחק משחק אחד ב-NBA - הוא לא "שחקן NBA שנפל", אלא כוכב שהשפעתו על הליגה מגיעה כולה מהאסון שקרה אחרי הדראפט, לא מקריירה בליגה.
מה קרה: ביאס נפטר ב-19 ביוני 1986, פחות מ-48 שעות אחרי שנבחר בדראפט, מדום לב שנגרם משימוש בקוקאין. הנתיחה שלאחר המוות הראתה שהוא שאף קוקאין באבקה, בלי אלכוהול או סמים אחרים בגופו - וייתכן שזו הייתה הפעם הראשונה שהשתמש בחומר בכלל.
ההשפעה האמיתית: מותו של ביאס נחשב לאחד הזרזים המרכזיים למלחמה הלאומית בסמים בארה"ב - הוא תרם ישירות לחקיקת חוק Anti-Drug Abuse Act of 1986, שקבע עונשי מינימום פדרליים חמורים, והגביר את הלחץ הציבורי שהוביל להחמרות נוספות במדיניות האנטי-סמים של הליגות המקצועניות ושל הספורט האוניברסיטאי בשנים שאחריו.
לטרל ספרוול חונק את המאמן שלו
הרקע: ב-1 בדצמבר 1997, באימון של גולדן סטייט ווריורס באוקלנד, אמר המאמן פ.ג'יי קרלסימו לשחקן לטרל ספרוול "לשים קצת חרדל" על מסירה - הערה שהובילה לעימות מילולי שהסלים במהירות.
מה קרה: ספרוול תפס את קרלסימו בגרון וחנק אותו במשך כ-10-15 שניות לפני שהופרד ממנו בכוח. הוא נשלח לעזוב, חזר כ-20 דקות אחר כך וניסה לתקוף את קרלסימו שוב באגרוף, לפני שנעצר בשנית.
העונשים וההשלכות: ב-4 בדצמבר 1997 הרחיקה הליגה את ספרוול לשנה שלמה (המקסימום המותר), והווריורס ביטלו את יתרת החוזה שלו (כ-24 מיליון דולר). איגוד השחקנים ערער, והבורר ג'ון פיריק צמצם את ההרחקה ל-68 משחקים והשיב לו את החוזה - כך שגם ההרחקה השנתית וגם ביטול החוזה בוטלו בסופו של דבר, אף שספרוול עדיין הפסיד כ-6 מיליון דולר בשכר.
איך הוא התאושש: ספרוול הועבר לניו יורק ניקס בינואר 1999, והוביל את הניקס - קבוצה שנכנסה לפלייאוף במקום השמיני - עד לגמר NBA 1999, בממוצע של 20.8 נקודות באותו פלייאוף. זו אחת הדוגמאות הבולטות לכך שקריירה יכולה לשרוד גם אחרי שערוריה חמורה, אם השחקן חוזר לרמת המשחק שלו.
שערוריית ג'ו סמית' ומינסוטה
הרקע: בינואר 1999 חתמו מינסוטה טימברוולבס עם השחקן ג'ו סמית' על סדרת חוזים שנתיים "ידידותיים לתקרת השכר" (כ-3 מיליון דולר בשנה) - אבל מאחורי הקלעים, ההנהלה הבטיחה לו בסתר חוזה ארוך-טווח בשווי של עד 86 מיליון דולר על פני כ-7 שנים, ברגע שיהיה לקבוצה מרחב תקציבי. זו הפרה ישירה של כללי תקרת השכר.
מה קרה: הבורר של הליגה, קנת' דאם, אישר את קיומו של ההסכם הסודי ב-25 באוקטובר 2000, אחרי חקירה שנמשכה כשנה.
העונשים וההשלכות: נציב הליגה דיוויד סטרן שלל מהטימברוולבס חמש בחירות דראפט מסיבוב ראשון וקנס אותם ב-3.5 מיליון דולר; חוזהו של סמית' בוטל וזכויות ה-Bird שלו נשללו. הבעלים גלן טיילור והמנג'ר הכללי קווין מקהייל הושעו לכשנה כל אחד. בערעור, רק שתיים מחמש הבחירות הוחזרו בסופו של דבר לקבוצה - כך שההפסד הסופי בפועל היה שלוש בחירות דראפט, לא חמש כפי שהעונש המקורי קבע.
איך הקבוצה התאוששה: זו נותרה אחת הדוגמאות המוכרות ביותר לעונש חמור על עקיפת תקרת שכר, והזהירה הנהלות אחרות מהסיכון שבהסכמי-צל - עם זאת, הפגיעה בבחירות הדראפט השפיעה על יכולת מינסוטה לבנות מחדש סביב קווין גארנט באותן שנים.
"Malice at the Palace" - הקרב בין פייסרס לפיסטונס

הרקע: ב-19 בנובמבר 2004, כ-46 שניות לפני סיום משחק בין אינדיאנה פייסרס לדטרויט פיסטונס, עשה רון ארטסט פאול קשה על בן וואלאס ליד הסל. וואלאס דחף את ארטסט בחזרה, וזה הצית עימות שהוציא את שתי הספסלים למגרש.
מה קרה: בזמן שארטסט שכב על שולחן השופטים כדי להירגע, אוהד בשם ג'ון גרין זרק עליו כוס משקה. ארטסט קם ופרץ אל היציע - אבל תקף את האוהד הלא-נכון - ופרץ קרב רחב עם אוהדים, שבו הצטרף גם סטיבן ג'קסון, לפני שההתפרעות המשיכה גם בחזרה על המגרש עצמו.
העונשים וההשלכות: ארטסט קיבל הרחקה של 86 משחקים (73 בעונה הסדירה ו-13 בפלייאוף) - ההרחקה הארוכה ביותר בהיסטוריית ה-NBA על אירוע במגרש. ג'קסון הורחק ל-30 משחקים, ג'רמיין אוניל ל-25 (צומצם ל-15 בערעור), אנתוני ג'ונסון ל-5, ובן וואלאס מצד פיסטונס ל-6. בסך הכול הורחקו שחקנים ל-146 משחקים ואיבדו מעל 11 מיליון דולר בשכר. חמישה שחקני פייסרס וחמישה אוהדי פיסטונס הואשמו בתקיפה, אך רוב הפעולות המשפטיות הסתיימו בהודאה חלקית, קנסות, מבחן ושירות ציבורי - בלי מאסר בפועל.
איך הליגה התאוששה: האירוע נחשב לזרז המרכזי להחמרת מדיניות האבטחה באולמות ולצמצום מכירת האלכוהול בשלבים המאוחרים של המשחקים - שינויים שנותרו בתוקף ברוב אולמות ה-NBA עד היום.
האירוע נחשב גם לנקודת מפנה בתדמית הליגה באותה תקופה: המשחק שודר בשידור חי, והתמונות ממנו הפכו לאחד הרגעים השליליים הבולטים בתולדותיה, מה שהאיץ את הצורך בשינויים.
אייזאה תומאס והתביעה נגד הניקס
הרקע: אנוצ'ה בראון סנדרס שימשה כסגנית נשיא בכירה לשיווק ולעסקים בניו יורק ניקס בין 2000 ל-2006. היא טענה שסבלה מהטרדה מינית מתמשכת מצד אייזאה תומאס, אז נשיא הפעולות הכדורסלניות והמאמן הראשי של הקבוצה, כולל התקרבויות לא רצויות והתבטאויות פוגעניות.
מה קרה: בראון סנדרס טענה שפוטרה בתחילת 2006 כנקמה על התלונות שהגישה. היא הגישה תביעה נגד תומאס ונגד הארגון של הניקס.
העונשים וההשלכות: ב-2 באוקטובר 2007 קבעה חבר מושבעים שאייזאה תומאס אחראי אישית להטרדה מינית של בראון סנדרס, ושמדיסון סקוור גארדן אחראית גם היא כארגון. חבר המושבעים פסק פיצוי כולל של 11.6 מיליון דולר נגד MSG - כ-6 מיליון על סביבת עבודה עוינת, והיתר על הפיטורים כנקמה. באופן בולט, חבר המושבעים לא הטיל פיצויים עונשיים אישיים על תומאס עצמו.
שערוריית ההימורים של טים דונאגי
הרקע: טים דונאגי היה שופט ב-NBA שהימר על משחקים - כולל משחקים ששפט בעצמו - ולפי החשד, סיפק מידע פנימי למהמרים על נטיות שיפוט שסייעו להם לנצח את ההפרש. הפרשה נחשפה דרך חקירת FBI לא-קשורה שעקבה אחרי אנשי משפחת הפשע גמבינו, שבמהלכה נתפסו התייחסויות לשופט שמהמר על משחקים.
מה קרה: ב-15 באוגוסט 2007 הודה דונאגי באשמה בשתי עבירות פדרליות - קשירת קשר לביצוע הונאת תקשורת, והעברת מידע על הימורים בין-מדינתי. המזימה כיסתה את התקופה שבין דצמבר 2006 לאפריל 2007.
העונשים וההשלכות: ביולי 2008 נגזרו עליו 15 חודשי מאסר פדרלי ו-3 שנות פיקוח, אחרי שהאישומים המקוריים היו יכולים להוביל עד 25 שנות מאסר וקנס של 500 אלף דולר.
איך הליגה התאוששה: זו נחשבת למשבר האמינות השיפוטית החמור ביותר בהיסטוריית ה-NBA. הליגה הגיבה בהשקעה משמעותית בפיקוח על שופטים - מעקב אחרי נטיות שיפוט וניתוח נתונים - שהובילה בסופו של דבר לעידן השקיפות שמוכר היום (דוחות רשמיים על קריאות שנויות במחלוקת בדקות האחרונות של משחקים צמודים), ונשארת נקודת ייחוס מרכזית בדיונים על הימורי ספורט חוקיים וניגודי עניינים אפשריים בין הליגה לשופטיה.
הוטו על טרייד כריס פול

הרקע: בדצמבר 2010 השתלטה הליגה עצמה על הבעלות בניו אורלינס הורנטס, אחרי בעיות כלכליות ובעלות של הבעלים הקודם ג'ורג' שין. כלומר, ה-NBA הפכה בפועל לבעלים של קבוצה בליגה שלה עצמה.
מה קרה: המנג'ר הכללי של הורנטס, דל דמפס, הסכים לעסקת שלוש-קבוצות שהייתה שולחת את כריס פול ללוס אנג'לס לייקרס, תמורת פאו גאסול ולאמאר אודום. ב-8 בדצמבר 2011 חסם נציב הליגה דיוויד סטרן - הפועל בפועל כבעלים של הורנטס - את העסקה, בנימוק רשמי של "שיקולים כדורסלניים". לפי דיווחים נרחבים, בעלי קבוצות אחרים (ובראשם דן גילברט מקליבלנד ומארק קובאן מדאלאס) לחצו בחריפות נגד העסקה.
העונשים וההשלכות: לא היה כאן עונש במובן הרגיל - השערוריה הייתה החסימה עצמה: ניגוד עניינים ברור שבו הליגה שימשה גם כבעלים של צד לעסקה וגם כרשות שמאשרת (או חוסמת) עסקאות בין קבוצות אחרות. הפרשה עוררה ביקורת ציבורית נרחבת על תקינות תהליך אישור הטריידים כשהליגה עצמה מחזיקה באחת הקבוצות.
איך זה הסתיים: כשבוע לאחר מכן, ב-14-15 בדצמבר 2011, פול הועבר בכל זאת - ללוס אנג'לס קליפרס, תמורת אריק גורדון, כריס קיימן, אל-פארוק אמינו ובחירת דראפט 2012 לא-מוגנת. הוא הפך לחלק מליבת "Lob City" של הקליפרס לשנים הבאות.
המקרה נחשב עד היום לדוגמה לניגוד עניינים מובנה כשהליגה ממלאת שני תפקידים בו-זמנית, ולכן הוא מוזכר בכל דיון על סמכויותיו של נציב הליגה.
דונלד סטרלינג וקליפרס
הרקע: דונלד סטרלינג היה הבעלים של לוס אנג'לס קליפרס במשך שנים ארוכות. באפריל 2014 דלפה הקלטה פרטית שבה סטרלינג משמיע הערות גזעניות לבת זוגו - כולל התנגדות לכך שתצטלם עם אנשים שחורים, והשמצות כלפי מג'יק ג'ונסון.
מה קרה: ב-29 באפריל 2014 הודיע הנציב אדם סילבר על החלטה חד-משמעית: איסור לכל החיים על סטרלינג מכל קשר לקליפרס או לליגה, קנס של 2.5 מיליון דולר (המקסימום שאפשרה חוקת ה-NBA באותה תקופה), והתחייבות להשתמש בכל הסמכות שלו כדי לכפות מכירה של הקבוצה.
איך זה הסתיים: הקליפרס נמכרו למנכ"ל לשעבר של מיקרוסופט, סטיב באלמר, תמורת 2 מיליארד דולר - שיא באותה תקופה. ההסכם הושג בסוף מאי 2014 והושלם רשמית ב-12 באוגוסט 2014. הפרשה נחשבת לתקדים המכריע ביותר להראות שהליגה תפעל נגד בעלים במקרים חמורים דיים, גם כשמדובר בדמות עם השקעה כספית עצומה ורקע ארוך בליגה.
פרשת קוואי לנארד וקליפרס
הרקע: ב-2021 חתם קוואי לנארד על חוזה חסות של 28 מיליון דולר לארבע שנים מול Aspiration - חברת "פיננסים ירוקים" שפשטה רגל מאוחר יותר, ושבה הבעלים של לוס אנג'לס קליפרס, סטיב באלמר, השקיע אישית 50 מיליון דולר. בספטמבר 2025 חשף העיתונאי פבלו טורה שמדובר בחוזה "ללא הופעה" - לנארד לא נדרש לבצע שום פעילות שיווקית ממשית תמורת הכסף.
מה קרה: חקירה של כמעט שנה, שביצע משרד עורכי הדין Wachtell, Lipton, Rosen & Katz מטעם הליגה, מצאה שהקליפרס "יזמו באופן פעיל" הזדמנויות הכנסה מחוץ-למגרש עבור לנארד מול ארבע חברות שעבדו עם הקבוצה - Aspiration, Boingo Wireless, Daktronics ו-Lockton Insurance - בדיוק מנגנון עקיפת תקרת שכר.
העונשים וההשלכות: ב-2 בספטמבר 2026 הכריזה הליגה על אחד העונשים החמורים בהיסטוריה שלה: שלילת חמש בחירות דראפט מסיבוב ראשון (2029 עד 2033), קנס של 30 מיליון דולר לקבוצה, והשעיית באלמר לשנה שלמה מכל פעילות בליגה ובקבוצה. שני בכירים נוספים בקליפרס הושעו גם הם - נשיאת התפעול העסקי ג'יליאן זוקר (שנה בלי שכר) ונשיא הפעולות הכדורסלניות לורנס פרנק (חצי שנה בלי שכר). לנארד עצמו נפגע הכי פחות - קנס אישי של 700 אלף דולר בלבד, בלי הרחקה.
איך זה עומד היום: הענישה הכבדה היא איתות ברור לכך שהליגה מטפלת בעקיפת תקרת שכר בהרבה יותר חומרה כיום מאשר לפני רבע מאה, ומציבה רף חדש שמשמעותית גבוה מזה שנקבע בפרשת ג'ו סמית' ומינסוטה ב-2000. אפשר לקרוא את כל הפרטים - כולל ההבדל בין הפרת תקרת שכר לטמפרינג, ואיך זה השפיע על הקבוצה עצמה - במדריך המורחב פרשת קוואי-קליפרס: השכר ועונשו.
מה השתנה בליגה בעקבות כל שערוריה
השינוי המוסדי שכל שערוריה הותירה מאחוריה
- קוקאין ולן ביאס - תוכנית האנטי-סמים המשולבת של 1983 (טיפול מרצון + הרחקת חובה לעברייני-חזרה), הראשונה מסוגה בספורט האמריקאי, ועדיין הבסיס למדיניות הבדיקות של הליגה.
- ספרוול-קרלסימו - תקדים לכך שבוררות עצמאית יכולה לצמצם משמעותית ענישה חד-צדדית של קבוצה, לא רק לאשרר אותה.
- ג'ו סמית' ומינסוטה - הפך למקרה הייחוס הסטנדרטי לכל חקירת עקיפת תקרת שכר מאז, כולל פרשת קוואי-קליפרס עצמה.
- Malice at the Palace - החמרת פרוטוקולי אבטחה באולמות וצמצום שעות מכירת האלכוהול, שינויים שנשארו בתוקף ברוב אולמות הליגה עד היום.
- טים דונאגי - השקעה מוגברת בפיקוח ובניתוח נתוני שיפוט, שהובילה בהמשך לעידן השקיפות של דוחות רשמיים על קריאות שנויות במחלוקת.
- הוטו כריס פול - חשף את הבעייתיות שבליגה כבעלים של קבוצה; ניו אורלינס הועברה לבעלות פרטית חדשה כבר ב-2012, וסיימה את ניגוד העניינים הספציפי הזה.
- דונלד סטרלינג - הפך לתקדים המרכזי שמאפשר לליגה לפעול נגד בעלים במקרים חמורים, מוזכר עד היום בכל דיון על סמכות הנציב מול בעלי קבוצות.
- קוואי וקליפרס - הענישה החמורה ביותר אי-פעם על עקיפת תקרת שכר, שמאותתת לכל הליגה שהיקף האכיפה גדל משמעותית מאז פרשת ג'ו סמית'.
איפה זה עומד היום?
כמעט כל שינוי מדיניות שנולד מהשערוריות האלה עדיין קיים באתרי ה-NBA כיום: תוכנית האנטי-סמים המקורית מ-1983 התפתחה למדיניות בדיקות מקיפה שנשארת מודל להשוואה; פרוטוקולי האבטחה ומדיניות מכירת האלכוהול שהוחמרו אחרי "Malice at the Palace" עדיין בתוקף; והפיקוח הדוק על שופטים שהתחזק אחרי דונאגי הפך לחלק קבוע מתפעול הליגה, בזמן שהימורי ספורט חוקיים הפכו נפוצים בהרבה מאז. שיא הענישה של רון ארטסט (86 משחקים) עדיין עומד כשיא ההרחקה הגדול ביותר על אירוע במגרש בהיסטוריית הליגה, ולא נשבר מאז.
השערוריה העדכנית ביותר ברשימה הזו - פרשת קוואי לנארד וקליפרס, שהעונש עליה הוכרז רק בספטמבר 2026 - מוכיחה שהאכיפה לא נעצרה: הליגה עדיין חוקרת ומענישה בחומרה, ובקנה מידה גדול הרבה יותר מאשר לפני עשרות שנים. אפשר לעקוב אחרי המצב העדכני של קבוצות ובעלים בעמוד כל הקבוצות של האתר, ולקרוא עוד על טריידים גדולים שעיצבו את הליגה במדריך הטריידים ששינו את ה-NBA.
המקום בהיסטוריה
מה שמחבר בין עשר השערוריות האלה הוא לא רק החומרה שלהן - זה שכל אחת מהן הכריחה את ה-NBA לענות על שאלה מוסדית שהליגה העדיפה שלא להתמודד איתה: איך מתמודדים עם שימוש בסמים אצל עובדים-כוכבים? מי אחראי כשעימות בין שחקנים גולש לקהל? מה קורה כשהליגה עצמה היא גם שחקנית וגם שופטת בעסקה? ומה גבול הסבלנות כלפי בעלים עם רקורד בעייתי? בכל מקרה, התשובה שינתה את הכללים לתמיד - וזו בדיוק הסיבה שהאירועים האלה נכנסו להיסטוריה, לא רק לדפי החדשות של השבוע שבו קרו.
היכן ניתן לראות באתר
מקורות
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 16 בספטמבר 2026
שאלות נפוצות
העוזר רואה את הנתונים שמוצגים בעמוד הזה (מאמר: השערוריות הגדולות ביותר בתולדות ה-NBA) ויכול לענות על שאלות ספציפיות עליהם - בחרו שאלה מוכנה או כתבו שאלה משלכם בעברית.