מה זה Assist Percentage (⁦AST%⁩)?

מתוך כל הסלים שהקבוצה קלעה בזמן ששחקן היה על המגרש, כמה מהם הוא עצמו בישל? Assist Percentage (⁦AST%⁩) עונה בדיוק על זה, ומהווה את המדד המקובל ביותר לתפוס 'יוצר משחק ראשי' במספר אחד. במדריך הזה נסביר איך המדד מחושב, למה אין הגדרה מדעית מדויקת לאסיסט, במה הוא שונה מ-Assist Ratio הדומה בשם, ולמה ג'ון סטוקטון - היחיד בהיסטוריה מעל 50% קרייריסטי - נחשב לשיא שלא יישבר.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 30 באוגוסט 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?

מה זה Assist Percentage (⁦AST%⁩)?

Assist Percentage (בקיצור ⁦AST%⁩) מודד אחוז אחד ספציפי: מתוך כל הסלים שקבוצה קלעה בזמן ששחקן מסוים היה על המגרש, כמה מהם הוא בעצמו בישל באסיסט. זה מדד שמסתכל על השחקן כ"מפיץ" ביחס לכל ההתקפה הקבוצתית - לא רק ביחס להחזקות האישיות שלו, כמו שעושה Assist Ratio (מדד שונה לגמרי, למרות השם הדומה - ראו הבהרה בהמשך). ⁦AST%⁩ הוא המדד המקובל ביותר לתפוס "יוצר משחק ראשי" במספר אחד, ומופיע כמעט בכל השוואת שחקנים אנליטית.

איך סופרים אסיסט - מתי זה נחשב ומתי לא?

הכלל הרשמי של הליגה הוא שהמסירה צריכה "להוביל ישירות" לסל. מסירה שהובילה לחיתוך מהיר לסל תמיד תיחשב אסיסט. אבל מסירה שאחריה השחקן המקבל עשה עוד דריבל אחד או שניים, השהה את הזריקה כמה שניות, או קלע זריקה קשה במיוחד למרות שהמסירה עצמה הייתה בינונית - שם מתחיל שיקול דעת, וזו אחת הביקורות המוכרות ביותר על המדד.

הנוסחה: איך ⁦AST%⁩ מחושב בפועל?

לפי ההגדרה הרשמית במילון המונחים של Basketball-Reference, הנוסחה המקובלת היא: ⁦AST%⁩ = 100 × אסיסטים ÷ (((דקות השחקן ÷ (סך דקות הקבוצה ÷ 5)) × סלי הקבוצה) − סלי השחקן עצמו). זה נשמע מסובך, אבל הרעיון פשוט: המכנה מחשב "כמה סלים הקבוצה קלעה בזמן שהשחקן היה על המגרש", ואז מחסיר את הסלים של השחקן עצמו (כי שחקן לא יכול לתת לעצמו אסיסט) - כדי לקבל את מאגר הסלים ה"רלוונטי" שהאסיסטים שלו יכולים להיספר מתוכו.

לפי נתוני הקריירה הרשמיים שלו ב-NBA.com, ג'ון סטוקטון, הרכז של יוטה ג'אז, מחזיק ברשומה ה-⁦AST%⁩ הטובה ביותר בהיסטוריית הליגה - הוא השחקן היחיד אי-פעם עם ⁦AST%⁩ קרייריסטי מעל 50%, וסיים את הקריירה עם ממוצע של 50.2%. בשמונה עונות רצופות, בין 1988 ל-1995, הוא עבר את רף ה-52% שבע פעמים שונות - כלומר יותר ממחצית מכל הסלים שיוטה קלעה כשהוא היה על המגרש, בישל אותם הוא בעצמו.

השם השני שתמיד עולה באותה נשימה הוא מג'יק ג'ונסון - רכז בגובה 206 ס"מ שהוביל את "שואוטיים" הלייקרס של שנות ה-80 בממוצע קרייריסטי של 11.2 אסיסטים למשחק, שיא שעדיין לא נשבר. בניגוד לסטוקטון, ג'ונסון גם קלע בעצמו בנפח משמעותי - מה שממחיש שיש יותר מדרך אחת להגיע ל-⁦AST%⁩ עילי: או לוותר כמעט לגמרי על קליעה עצמית לטובת חלוקה (סטוקטון), או לשלב את שני התפקידים יחד בגוף של כנף (ג'ונסון).

הדוגמה הכי קיצונית ליכולת שלו לחלק משחק מכל עמדה: במשחק 6 של גמר 1980, כרוקי בן 20 בלבד, הוא נדרש למלא את מקומו של קארים עבדול-ג'באר הפצוע בסנטר - וסיים עם 42 נקודות, 15 ריבאונדים ו-7 אסיסטים תוך שהוא קופץ בין כל חמש העמדות במגרש. אין דוגמה טובה יותר לכך שיצירת משחק ברמה עילית לא תלויה בעמדה קבועה אחת, אלא ביכולת לקרוא את המשחק מכל נקודה עליו.

בגלל שהמדד מתייחס לסלים של חברי הקבוצה בזמן שהשחקן על המגרש, הוא מתאים להשוואה בין שחקנים בלי קשר לממוצע הדקות, אך כדאי לזכור שמדגם קטן של דקות יניב ערך פחות יציב.

השחקן שהתקרב הכי הרבה לרשומה של סטוקטון בעידן המודרני, בלי לשבור אותה, הוא כריס פול - שנחשב לרוב הבלמים כ"ממשיך הרוחני" של הסגנון הזה: קצב שליטה, מסירות מדויקות, ופחות "פיזור" של קליעה עצמית ביחס ליוצרי משחק אחרים בדורו. פול, כמו סטוקטון, מעולם לא היה השחקן עם ממוצע הנקודות הגבוה ביותר בקבוצתו - אבל היה כמעט תמיד זה שדרכו עברה ההתקפה. שני השחקנים גם חולקים תכונה נוספת: אריכות ימים חריגה בקריירה, כשגם סטוקטון וגם פול המשיכו לשמור על ⁦AST%⁩ גבוה גם אחרי גיל 35, הרבה אחרי שרוב יוצרי המשחק כבר איבדו מהמהירות שלהם.

מה שהופך את הרשומה של פול למרשימה במיוחד הוא העקביות שלה על פני מספר קבוצות שונות: הוא שמר על ⁦AST%⁩ עילי גם בניו אורלינס, גם בלוס אנג'לס קליפרס, גם בהיוסטון וגם באוקלהומה סיטי - ארבע מערכות התקפיות שונות לגמרי, עם מאמנים ורול פליירס שונים סביבו. זה בדיוק מה שמבדיל "יוצר משחק" אמיתי מאסיסטמן שנהנה פשוט ממערכת נוחה: היכולת לשמר את אותה רמת שליטה במשחק בלי קשר לסביבה שמסביבו.

מה שהופך את הקריירה של פול ושל סטוקטון לאבני דרך הוא שהם הוכיחו שיצירה אפשרית גם בלי נפח קליעה גבוה. לשחקן עם ⁦AST%⁩ גבוה ונפח נמוך יש ערך מיוחד בקבוצה שיש לה קלעים טובים: הוא מגדיל את התפוקה שלהם. לכן קבוצות מחפשות רכז כזה כשהן בונות סביב כוכב שאינו יוצר משחק בעצמו.

בסיכומו של דבר ⁦AST%⁩ שימושי במיוחד להשוואה בין שחקנים בקבוצות שונות, כי הוא מביא בחשבון את מספר הקליעות של הקבוצה בזמן שהשחקן על הפרקט ולא רק את מספר המסירות שלו. כך אפשר לזהות מי יוצר באמת ומי רק נהנה מקצב משחק גבוה.

מה זה אומר - אחוז גבוה מול נמוך?

ערך ⁦AST%⁩ מעל 30% נחשב ליוצר משחק ראשי מובהק - שחקן שההתקפה בנויה סביבו כמפיץ עיקרי. בין 15% ל-25% זהו יוצר משני משמעותי, טיפוסי לגארדים-משלימים או לכנפיים חכמות. מתחת ל-10% טיפוסי לשחקנים שהתפקיד שלהם בהתקפה הוא בעיקר קליעה, ריבאונד או גימור ליד הסל - לא חלוקת משחק. חשוב לזכור: ⁦AST%⁩ נמוך לא בהכרח אומר "שחקן אנוכי". סנטר שמסיים בעיקר על הסלים שאחרים יוצרים לו לא "אשם" ב-⁦AST%⁩ נמוך יותר מאשר שוטינג גארד שמסיים כמעט כל החזקה בעצמו.

ההבדל בין ⁦AST%⁩ ל-Assist Ratio

זה אחד הבלבולים הנפוצים ביותר בכדורסל אנליטי, כי שני השמות נשמעים כמעט זהים. ⁦AST%⁩ (המדד הזה) מודד יחסית לסלי הקבוצה כולה בזמן שהותו של השחקן על המגרש. Assist Ratio מודד משהו אחר לגמרי: איזה אחוז מההחזקות האישיות של השחקן עצמו (הזריקות, זריקות העונשין והאיבודים שלו) הסתיימו באסיסט. שחקן יכול להיות גבוה במדד אחד ונמוך יחסית בשני - למשל, שחקן שמקבל הרבה זמן משחק אבל לא הרבה החזקות אישיות יכול לצבור ⁦AST%⁩ מכובד רק מעצם הזמן שהוא על המגרש, בלי בהכרח Assist Ratio גבוה באותה מידה.

יתרונות וביקורת

יתרונות

המדד ⁦AST%⁩ מנטרל זמן משחק, ולכן מאפשר להשוות שחקן שמקבל 20 דקות לשחקן שמקבל 35 דקות באותו מספר בדיוק - יתרון גדול על פני ממוצע אסיסטים גולמי למשחק, שתלוי לגמרי בכמה זמן שחקן בכלל נמצא על המגרש. הוא גם המדד שהכי קרוב לתפיסה האינטואיטיבית של "כמה מהתקפת הקבוצה עוברת דרך השחקן הזה" - מה שהופך אותו לכלי נוח להשוואת בלמים לאורך עידנים שונים, כמו בהשוואה בין סטוקטון לשחקנים מודרניים.

ביקורת ומגבלות

הבעיה המרכזית כבר הוזכרה: השיפוט מה נחשב אסיסט הוא סובייקטיבי, לא אובייקטיבי לגמרי, מה שיוצר רעש קטן אך אמיתי בנתונים. בעיה שנייה: ⁦AST%⁩ לא מבחין בין מסירה "קלה" (זריקה חופשית לגמרי שכל שחקן היה קולע) לבין מסירה שיצרה הזדמנות קליעה שלא הייתה קיימת בלי המסירה - שני המקרים נספרים אותו הדבר בסטטיסטיקה, למרות שהערך שלהם למשחק שונה מאוד. ⁦AST%⁩ גם לא לוקח בחשבון "מסירת הוקי" (הפאס שקדם למסירת האסיסט) - בכדורסל, רק המסירה האחרונה נספרת, בניגוד להוקי קרח שבו גם המסירה שלפניה יכולה להיספר כאסיסט משני.

מה חשוב לזכור על ⁦AST%⁩?

מושגים דומים וקרובים

• Assist Ratio - מדד שונה עם שם דומה, מודד יחסית להחזקות האישיות של השחקן ולא לסלי הקבוצה כולה. יש לזה מדריך נפרד - Assist Ratio - מה זה ואיך המדד עובד.
• רוצים להבין את היחידה הבסיסית שעליה נשענים כמעט כל מדדי היעילות בכדורסל? יש לזה מדריך משלו - מה זה Possessions?.

סיכום

מדד ⁦AST%⁩ הוא הדרך הכי נפוצה לתפוס "כמה שחקן מחלק משחק" במספר אחד, ומצליח לעשות את זה תוך ניטרול זמן משחק - אבל הוא לא נקי מהשפעה אנושית, כי ההגדרה של "אסיסט" עצמה תלויה בשיקול דעת של אדם באולם. בין אם משתמשים בו להשוות בין בלמים בני אותו דור, או בין דורות שונים לגמרי כמו ג'ון סטוקטון לעומת שחקני היום, חשוב לזכור אותו כמו כל מדד סטטיסטי אחר: כלי שימושי מאוד, לא פסק דין מוחלט.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 30 באוגוסט 2026

שאלות נפוצות