מה זה אפרון 1 ואפרון 2 ב-NBA?

מס המותרות לבדו כבר לא מספיק כדי לעצור קבוצות עשירות - בעלים כמו סטיב באלמר וג'ו לייקוב הוכיחו שהם פשוט מוכנים לשלם, כמה שזה יעלה. אז ב-CBA 2023 הליגה הוסיפה שני קווי הוצאה נוספים, גבוהים יותר: האפרון הראשון והאפרון השני. בשונה ממס המותרות, שרק עולה כסף, חציית אפרון מגבילה ממש את הכלים שקבוצה יכולה להשתמש בהם - מחריגות חתימה ועד היכולת לשלב שכר בטרייד, ובמקרה החמור ביותר, אפילו את הבחירות העתידיות שלה בדראפט. במדריך הזה נסביר בדיוק מה מותר ואסור בכל אפרון, למה הם נוצרו, איך קבוצה מגיעה למצב הזה, ואיך אוקלהומה סיטי וסן אנטוניו בחרו במודל הפוך לגמרי כדי להימנע ממנו.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 11 בספטמבר 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?

שםFirst Apron (אפרון ראשון) ו-Second Apron (אפרון שני)
נוצרהסכם העבודה הקיבוצי (CBA) של 2023
סף אפרון ראשון, 2026/27209 מיליון דולר
סף אפרון שני, 2026/27221.7 מיליון דולר
דוגמה עדכניתדנוור נאגטס נכנסה לאפרון השני לקראת 2026/27, אחרי שהתאימה הצעת RFA "רעילה" מאוקלהומה סיטי

מהי מגבלת האפרון?

לפי ה-CBA שנחתם ב-2023, אפרון הוא קו הוצאה נוסף, מעל למס המותרות, שמפעיל הקפאת שכר ומגבלות תפעוליות נוספות - לא רק כספיות - על קבוצה שחוצה אותו. יש שני קווים כאלה: האפרון הראשון והאפרון השני, גבוה יותר וחמור הרבה יותר. בשונה ממס המותרות, שרק עולה כסף, חציית אפרון מגבילה ממש את הכלים שהקבוצה יכולה להשתמש בהם כדי לבנות את הסגל שלה.

חשוב להבין: אפשר לחצות את האפרון הראשון בלי לחצות את השני - אלה שני קווים נפרדים, עם עונשים שונים לגמרי. קבוצה שחוצה את האפרון השני נמצאת אוטומטית גם מעל הראשון (וגם מעל מס המותרות), אבל לא להפך.

האפרונים במספרים

  • 209 מיליון דולר - סף האפרון הראשון לעונת 2026/27
  • 221.7 מיליון דולר - סף האפרון השני לעונת 2026/27
  • 1.9 מיליון דולר - כמה מעל האפרון השני נמצאת כרגע דנוור נאגטס, אחרי שנאלצה להתאים הצעת RFA "רעילה" מאוקלהומה סיטי
  • 32 מיליון דולר - העלייה במס המותרות שדנוור ספגה בעקבות ההתאמה הזו
  • 2034 - שנת בחירת הדראפט של דנוור שהוקפאה בעקבות המצב הנוכחי
  • 3 - קבוצות (בוסטון, פיניקס ומינסוטה) שהיו החברות המקוריות של "מועדון האפרון השני" כבר בעונת 2024/25

למה בכלל יצרו את האפרונים?

שיי גילג'ס-אלכסנדר, אוקלהומה סיטי ת'אנדר - הקבוצה שבחרה במודל שונה לגמרי: ליבה זולה על חוזי רוקי, כדי להימנע מהאפרון מלכתחילה
שיי גילג'ס-אלכסנדר. צילום: All-Pro Reels, רישיון CC BY-SA 2.0 (Wikimedia Commons)

לפי הניתוח של The Ringer על המשא ומתן שקדם ל-CBA 2023, הליגה הגיעה למשא ומתן עם דוגמה חיה מול העיניים: גולדן סטייט ווריורס הוציאה כ-346 מיליון דולר על שכר ומס מותרות יחד בדרך לאליפות 2022 - פי שלושה מתקרת השכר הרשמית של אותה עונה. לוס אנג'לס קליפרס שילמו כ-366 מיליון דולר במס מותרות בלבד על פני שלוש עונות. בעלי קבוצות כמו סטיב באלמר (קליפרס) וג'ו לייקוב (גולדן סטייט) הוכיחו שקנס כספי בלבד, מה שכבר קיים דרך מס המותרות, לא באמת מרתיע בעלים עשירים שמוכנים לשלם כדי לנצח.

המסקנה של הליגה: אם כסף לבדו לא עוצר קבוצות עשירות, צריך להוסיף מגבלות תפעוליות ממשיות - לא רק תשלום - שהופכות את החריגה מהתקרה ליקרה גם מבחינת גמישות בניית הסגל, לא רק מבחינה כספית. כך נולדו שני האפרונים.

הנציב אדם סילבר היה ברור לגבי המטרה: לפי הניתוח של The Ringer, הליגה רצתה "את התחרות החזקה ביותר האפשרית על פני כל הליגה" - כלומר לא רק קבוצות עשירות עם שוק גדול יכולות להרשות לעצמן להתחרות על אליפות. אף עונש כספי, לבדו, לא היה עוצר בעלים כמו באלמר ולייקוב מלנסות לנצח - ולכן הליגה בנתה מערכת שבה עצם ההוצאה פוגעת ביכולת לנצח, לא רק בכיס של הבעלים.

מהדוגמאות האלה נובע שהאפרון הוא כלי בקרה ולא רק עונש: הוא משנה את התמריץ של כל בעלים לפני שהוא מאשר חוזה, ולכן מקטין את הפער בין קבוצות עשירות לקבוצות בשווקים קטנים.

מגבלות האפרון הראשון

קבוצה מעל האפרון הראשון עדיין יכולה לתפקד כמעט כרגיל, אבל מאבדת כמה כלים מרכזיים:

כלימה קורה מעל האפרון הראשון
חריגת אמצע מלאהאסורה - מותרת רק גרסת ה-Taxpayer המצומצמת יותר, ורק לחתימה, לא לטרייד/Waiver
Bi-Annual Exceptionאסורה לגמרי
Sign-and-Tradeאסור לקלוט שחקן בדרך זו
התאמת שכר בטריידמוגבלת ל-100% בדיוק - אי אפשר לקבל יותר שכר ממה שיוצא

מגבלות האפרון השני

האפרון השני הרבה יותר חמור - הוא נועד להיות מקום שקבוצה יכולה אולי להצדיק אליו הגעה חד-פעמית, אבל לא להישאר בו לאורך זמן:

כלימה קורה מעל האפרון השני
שילוב שכר בטרייד (Aggregation)אסור לגמרי - כל שחקן יוצא רק כנגד שחקן אחד נכנס
כל סוגי חריגת האמצעאסורים - גם הגרסה המצומצמת ביותר
מזומן בטריידיםאסור לשלוח או לקבל
חריגות טרייד ישנותאי אפשר להשתמש בחריגה שנוצרה בעונה קודמת
בחירת דראפט עתידית (7 שנים קדימה)מוקפאת - לא ניתנת לסחר, אם הקבוצה מסיימת את העונה מעל האפרון

העונש הכי חמור: לפי המעקב של Hoops Rumors אחר בחירות מוקפאות, קבוצה שמסיימת עונה מעל האפרון השני מקפיאה את בחירת הדראפט הראשון שלה 7 שנים קדימה - היא פשוט לא ניתנת לסחר. אפשר "להפשיר" אותה אם הקבוצה יורדת מתחת לאפרון השני בלפחות 3 מתוך 4 העונות הבאות. אם לא - הבחירה נשארת קפואה לצמיתות, ואף עוברת אוטומטית למקום האחרון בסיבוב הראשון, לא משנה איפה הקבוצה תסיים בפועל.

איך קבוצה מגיעה למצב הזה?

לרוב זה לא קורה בטעות - קבוצה חוצה את האפרון כשהיא מחליטה במודע לשלם כדי לשמור על ליבה אלופה או קרובה לכך: להאריך חוזי-על לכמה כוכבים בו-זמנית, להוסיף עומק יקר בטרייד-דדליין, או לסרב לפרק הרכב מנצח למרות המחיר התופח. ברוב המקרים הקבוצה יודעת בדיוק לאיזה אפרון היא נכנסת ולמה - זו החלטה אסטרטגית, לא תאונה חשבונאית.

מי נמצא בתוך האפרון היום?

לפי הדיווח של The Third Apron, דנוור נאגטס נכנסה לאפרון השני ממש עכשיו, לקראת עונת 2026/27 - וזו דוגמה טובה במיוחד, כי היא לא נכנסה לשם בגלל חוזה-על אחד גדול, אלא כתוצאה משילוב של שתי הארכות חוזה (כריסטיאן בראון, חמש שנים ב-125 מיליון דולר, ואהרן גורדון, ארבע שנים ב-133 מיליון דולר) ומהלך אחד חכם - ומרושע - של קבוצה מתחרה: מנהל הסגל של אוקלהומה סיטי ת'אנדר, סם פרסטי, הציע לשחקן חופשי-מוגבל של דנוור, ספנסר ג'ונס, חוזה "רעיל" של שנתיים ב-12 מיליון דולר. דנוור נאלצה להתאים את ההצעה כדי לא לאבד אותו בחינם - וההתאמה הזו לבדה דחפה אותה מעל האפרון השני, עם עלייה של כ-32 מיליון דולר במס המותרות שהיא צריכה לשלם ובחירת הדראפט שלה ל-2034 מוקפאת כתוצאה מכך.

דווין בוקר, פיניקס סאנס - אחת משלוש הקבוצות המקוריות שחצו את האפרון השני כבר בעונת 2024/25
דווין בוקר. צילום: All-Pro Reels, רישיון CC BY-SA 2.0 (Wikimedia Commons)

דנוור לא הראשונה שנתקלת בזה. לפי הדיווח של ESPN על "מועדון האפרון", בוסטון סלטיקס, פיניקס סאנס (סביב דווין בוקר) ומינסוטה טימברוולבס היו שלוש הקבוצות המקוריות שחצו את האפרון השני, כבר בעונת 2024/25 - יחד שילמו כ-300 מיליון דולר במס מותרות, ולכל אחת מהן הוקפאה בחירת הדראפט הראשונה שלה לשנת 2032. לפי המעקב של Hoops Rumors אחר בחירות מוקפאות, קליבלנד קאבלירס הצטרפה למועדון הזה שנה אחר כך - היא סיימה את עונת 2025/26 מעל האפרון השני, ובחירת הדראפט שלה ל-2033 הוקפאה גם היא:

קבוצהמצב
בוסטון סלטיקסבחירת 2032 מוקפאת (מעל האפרון ב-2024/25)
פיניקס סאנסבחירת 2032 מוקפאת, נותרה מעל האפרון גם ב-2025/26
מינסוטה טימברוולבסבחירת 2032 מוקפאת (מעל האפרון ב-2024/25)
קליבלנד קאבלירסבחירת 2033 מוקפאת (מעל האפרון ב-2025/26)

המשותף לכל הדוגמאות האלה - דנוור, פיניקס, בוסטון, מינסוטה וקליבלנד - הוא שאף אחת מהן לא "נפלה" לאפרון בטעות. בכל מקרה זו הייתה תוצאה ישירה של החלטה מודעת (או, במקרה של דנוור, מהלך של קבוצה מתחרה) לשמור על ליבה תחרותית, גם במחיר תפעולי כבד.

איך מתגברים על זה: מודל ה"ליבה הזולה"

לפי הניתוח של CBS Sports, אוקלהומה סיטי ת'אנדר וסן אנטוניו ספרס בחרו במודל הפוך לגמרי: לבנות סביב כוכב-על על חוזה רוקי זול (שיי גילג'ס-אלכסנדר בת'אנדר, ויקטור וומביניאמה בספרס) כל עוד אפשר, ובמקביל לצבור נכסי עתיד שיספקו כישרון זול נוסף בדיוק כשהחוזים הגדולים יתחילו לעלות. מאז 2023 שתי הקבוצות צברו יחד 5 מתוך 9 זכויות ההחלפת דראפט הקיימות כיום בליגה - 45% מכל הזכויות שקיימות - עם תזמון מכוון: זכויות הת'אנדר מגיעות ב-2025-2028, זכויות הספרס ב-2030-2031, בדיוק כשהכוכבים שלהן יזדקקו להארכות חוזה יקרות.

למה דווקא זכויות החלפה ולא בחירות רגילות? לפי אותו ניתוח, קבוצות מוכנות יותר לוותר על זכות החלפה (שאולי לא תמומש בכלל) מאשר על בחירה ודאית - מה שהופך אותן לנכס זול יחסית לרכישה, אבל בעל ערך אמיתי בדיוק כשצריך אותו. זו אסטרטגיית ההפך הגמור מהמודל של בוסטון/פיניקס/מינסוטה: לא לשלם כדי להישאר בליבה יקרה, אלא לתזמן מראש מתי הליבה תתחיל לעלות ולהיערך לכך שנים קודם.

איך זה משפיע על שחקנים ועל עסקאות

עבור שחקנים, אפרון גבוה אומר פחות אפשרויות שוק: קבוצות מעל האפרון השני פשוט לא יכולות להציע להן חריגות אמצע או לקלוט אותן בטרייד גדול שדורש שילוב שכר. עבור מנהלי סגל, זה אומר שכל טרייד נבחן קודם כל מול השאלה "האם זה מעלה אותנו מעל קו נוסף?" - לפעמים יותר מאשר מול השאלה אם העסקה משפרת את הקבוצה בפועל. תוכלו לבדוק את מצב האפרון העדכני של כל קבוצה בליגה בכלי מחשבון תקרת השכר באתר.

מה חשוב לזכור על האפרונים?

בקצרה

  • שני קווים נפרדים מעל מס המותרות (209 ו-221.7 מיליון דולר לעונת 2026/27) - כל אחד עם עונשים תפעוליים משלו, לא רק כספיים
  • נוצרו ב-CBA 2023 כתגובה לקבוצות כמו גולדן סטייט וקליפרס, שהוכיחו שקנס כספי בלבד לא מרתיע בעלים עשירים
  • העונש החמור ביותר - הקפאת בחירת דראפט 7 שנים קדימה - כבר פגע בפועל בבוסטון, פיניקס, מינסוטה ולאחרונה גם בדנוור נאגטס
  • המודל הנגדי (ת'אנדר וספרס) הוא לבנות סביב כוכב זול ולצבור זכויות החלפה מתוזמנות מראש, במקום לשלם כדי להישאר בליבה יקרה

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 11 בספטמבר 2026

שאלות נפוצות

אפרון ראשון (209 מיליון דולר לעונת 2026/27) מגביל בעיקר חריגות חתימה ו-Sign-and-Trade, אבל קבוצה עדיין יכולה לתפקד כמעט כרגיל. אפרון שני (221.7 מיליון דולר) הרבה יותר חמור - אוסר שילוב שכר בטרייד, כל סוגי חריגת האמצע, ובמקרה שהקבוצה נשארת שם, גם מקפיא לה בחירת דראפט עתידית.

כי מס המותרות לבדו לא הרתיע קבוצות עשירות - גולדן סטייט ווריורס הוציאה כ-346 מיליון דולר (שכר ומס יחד) בדרך לאליפות 2022, ולוס אנג'לס קליפרס שילמו כ-366 מיליון דולר במס מותרות בלבד על פני שלוש עונות. הליגה הבינה שצריך מגבלות תפעוליות, לא רק כספיות.

היא מוקפאת - לא ניתנת לסחר - 7 שנים קדימה. הקבוצה יכולה להפשיר אותה אם היא יורדת מתחת לאפרון השני בלפחות 3 מתוך 4 העונות הבאות. אם לא, הבחירה נשארת קפואה לצמיתות ועוברת אוטומטית למקום האחרון בסיבוב הראשון.

לא בגלל חוזה-על אחד, אלא משילוב של שתי הארכות חוזה (כריסטיאן בראון ואהרן גורדון) ומהלך של קבוצה מתחרה - מנהל הסגל של אוקלהומה סיטי הציע לשחקן חופשי-מוגבל של דנוור, ספנסר ג'ונס, חוזה "רעיל" שדנוור נאלצה להתאים כדי לא לאבד אותו בחינם. ההתאמה לבדה דחפה אותה מעל האפרון השני.

המודל הנגדי המוביל כיום הוא של אוקלהומה סיטי ת'אנדר וסן אנטוניו ספרס - לבנות סביב כוכב-על על חוזה רוקי זול, ובמקביל לצבור זכויות החלפת דראפט מתוזמנות מראש, כדי שכישרון זול נוסף יגיע בדיוק כשהחוזים הגדולים יתחילו לעלות.
רוצים לדעת עוד? שאלו את עוזר ה-AI שלנו

העוזר רואה את הנתונים שמוצגים בעמוד הזה (מאמר: מה זה אפרון 1 ואפרון 2 ב-NBA?) ויכול לענות על שאלות ספציפיות עליהם - בחרו שאלה מוכנה או כתבו שאלה משלכם בעברית.